בימים אלו מציין קיבוץ חולתה השכן יובל 75 לעלייתם על הקרקע ,לרגל המאורע הלכתי לנבור בספר היובל 75 של המושבה יסוד-המעלה , מצאתי מספר איזכורים וחלקם אני מביאה בפניכם. ברבות השנים היו חיכוכים רבים בין שני היישובים אם על רקע אידיאולוגי, פוליטי ,אם על רקע של פרנסה וזכויות דיג , מי יודע ? מי זוכר ?
החשיבות של ההתיישבות בעמק החולה על שפת האגם על פיסת אדמה זו למרות ואף על פי כל הקשיים ולכל אורך השנים הוא המסר החשוב אותו עלינו להנחיל לדורות הבאים .
" חמש השנים הבאות מ 1930 ועד 1935 היו שנות בצורת קשות . האיכרים נאבקו בפורענויות בשארית כחם וכל תקוותם שמו בייבול האשכוליות. הפועלים העבריים שנתמחו במקצוע החקלאות ,התחילו עוזבים את המקום ועוברים למקומות אחרים , מושכים יותר.את מקומם לקחה עד מהרה פלוגת של בית"רים שעבדו כאן בתנאים קשים מהקודמים להם, לא ניתנה להם כל עזרה מן החוץ כגון שרות רפואי מסודר וכו' אף על פי כן , המשיכו הבית"רים את עבודתם ביסוד-המעלה ,אלא שבצדה של העבודה התחילו הללו לפתח במושבה את האידיאולוגיה הרביזיוניסטית ורוב הנוער המקומי שנטה יותר להסתדרות , הלך והזמין פועלים מהנוער של תל-חי על מנת שיעבדו ביסוד-המעלה ומקום משכנם יהיה בנחלת הזכיון שעל שפת ים-החולה. מאותו נוער נוסד אחרי כן הקיבוץ הידוע חולתא השוכן על שפת החולה והענף המשקי היסודי שלו-הדיוג ."
http://www.hadgama.info/hulata/wp-content/uploads/2010/08/hulatahistory_roni.pdf
מאורעות שנות תרצ"ו-ט (1936-1939)
"מר יעקב אלפסי מצעירי המושבה מספר :המושבה הייתה בלי עזרה,הידיעות המחרידות מהיישוב הלכו וגברו כבשורות איוב,רבתה הדאגה במקום. תושבי המושבה נאלצו לשמור ...
הדבר היה באלול תרצ"ז,הפורעים התקיפו את הפועלים עם קטיפת התירס לרגלי הרי נפתלי ,הייתה התנגשות אולם לחדור למושבה לא הצליחו. בשנת תרצ"ח פנה אלי מר נחום הורוביץ ממשרד הזכיון למושבתנו בבקשה להמציא לו שני שומרים לשמור על הפועלים העובדים בקצה על יד הירדן ,אני ודוד מזרחי יצאנו לשמירה שם שמרו גם הפועלים מחולתה ושומר אחד מכפר-גלעדי,דב זגורי. היינו מפליגים בכל יום בסירת מנוע על פני ים החולה, ביום שלישי 18/10/38 בשמחת תורה הותקפנו על ידי ששה פורעים שארבו לנו מבין קני הגומא,הם פתחו עלינו באש,מצבנו היה מסוכן ביותר כיוון שהיינו גלויים מכל צד על פני המים בעוד שהפורעים נמצאו מוסתרים, למזלנו היה החוף שם גבוה במטר מעל המים,דחפנו את הסירות אל החוף ויצאנו. מצאנו קו הגנה נמוך מהחוף במטר וזה גרם לכך שהכדורים היו מתעופפים מעל לראשינו. התנגשות זאת עלתה לנו בשלושה פצועים שהכדורים פגעו בהם כבר עם פתיחת האש ואלה הם : המהנדס ליובא ,שמעון ניסנוב וברוך דיאמנט אולם הדפנו את ההתקפה והמשכנו לשוט בים החולה. "
החשיבות של ההתיישבות בעמק החולה על שפת האגם על פיסת אדמה זו למרות ואף על פי כל הקשיים ולכל אורך השנים הוא המסר החשוב אותו עלינו להנחיל לדורות הבאים .
" חמש השנים הבאות מ 1930 ועד 1935 היו שנות בצורת קשות . האיכרים נאבקו בפורענויות בשארית כחם וכל תקוותם שמו בייבול האשכוליות. הפועלים העבריים שנתמחו במקצוע החקלאות ,התחילו עוזבים את המקום ועוברים למקומות אחרים , מושכים יותר.את מקומם לקחה עד מהרה פלוגת של בית"רים שעבדו כאן בתנאים קשים מהקודמים להם, לא ניתנה להם כל עזרה מן החוץ כגון שרות רפואי מסודר וכו' אף על פי כן , המשיכו הבית"רים את עבודתם ביסוד-המעלה ,אלא שבצדה של העבודה התחילו הללו לפתח במושבה את האידיאולוגיה הרביזיוניסטית ורוב הנוער המקומי שנטה יותר להסתדרות , הלך והזמין פועלים מהנוער של תל-חי על מנת שיעבדו ביסוד-המעלה ומקום משכנם יהיה בנחלת הזכיון שעל שפת ים-החולה. מאותו נוער נוסד אחרי כן הקיבוץ הידוע חולתא השוכן על שפת החולה והענף המשקי היסודי שלו-הדיוג ."
http://www.hadgama.info/hulata/wp-content/uploads/2010/08/hulatahistory_roni.pdf
מאורעות שנות תרצ"ו-ט (1936-1939)
"מר יעקב אלפסי מצעירי המושבה מספר :המושבה הייתה בלי עזרה,הידיעות המחרידות מהיישוב הלכו וגברו כבשורות איוב,רבתה הדאגה במקום. תושבי המושבה נאלצו לשמור ...
הדבר היה באלול תרצ"ז,הפורעים התקיפו את הפועלים עם קטיפת התירס לרגלי הרי נפתלי ,הייתה התנגשות אולם לחדור למושבה לא הצליחו. בשנת תרצ"ח פנה אלי מר נחום הורוביץ ממשרד הזכיון למושבתנו בבקשה להמציא לו שני שומרים לשמור על הפועלים העובדים בקצה על יד הירדן ,אני ודוד מזרחי יצאנו לשמירה שם שמרו גם הפועלים מחולתה ושומר אחד מכפר-גלעדי,דב זגורי. היינו מפליגים בכל יום בסירת מנוע על פני ים החולה, ביום שלישי 18/10/38 בשמחת תורה הותקפנו על ידי ששה פורעים שארבו לנו מבין קני הגומא,הם פתחו עלינו באש,מצבנו היה מסוכן ביותר כיוון שהיינו גלויים מכל צד על פני המים בעוד שהפורעים נמצאו מוסתרים, למזלנו היה החוף שם גבוה במטר מעל המים,דחפנו את הסירות אל החוף ויצאנו. מצאנו קו הגנה נמוך מהחוף במטר וזה גרם לכך שהכדורים היו מתעופפים מעל לראשינו. התנגשות זאת עלתה לנו בשלושה פצועים שהכדורים פגעו בהם כבר עם פתיחת האש ואלה הם : המהנדס ליובא ,שמעון ניסנוב וברוך דיאמנט אולם הדפנו את ההתקפה והמשכנו לשוט בים החולה. "
