הסיפור לקוח מתוך עבודת השורשים של בת משפחת אורני לבית דוברובין וכפי שהיא מציינת בעבודתה זהו תעוד ממקור אנושי הקרוב במידת האפשר לזירת ההתרחשות של המאורעות ותוך ראיונות עם הדור המבוגר של המשפחה שחלקם כבר לא איתנו היום.
ברבות השנים גיליתי כי יש הרבה סיפורים וגרסאות שכתבו אנשים שונים אך אני בהדרכות ובסיפור תולדות המשפחה מתבססת רבות על עבודה זו כי לדעתי הצנועה סיפור המשפחה כפי שהוא זכור ומסופר ומתועד בתוך המשפחה הוא הבסיס לסיפורה של כל משפחה .
עלייתם של משפחת דוברובין לארץ ישראל
מזאפלוונה (הכפר ברוסיה) יצאו שתי המשפחות בעגלות עד לים השחור,עברו את נהר הדון ולאחר מספר שבועות של נסיעה הגיעו לעיר קרץ' שעל שפת הים האזובי,למקום בו חובר הים האזובי עם הים השחור. משם המשיכו לאודסה בה שהו כשבוע עד שהגיעה האוניה בה היו אמורים להפליג ארצה.
האוניה הייתה אוניית צליינים שנסעו כתיירים לארץ הקודש. בני המשפחה הציגו עצמם כצליינים גם הם כדי שהתורכים ייתנו להם להכנס לארץ.
הימים היו ימי הפסח ובני המשפחה הקפידו שלא לאכול מהאוכל שהוגש באוניה מחשש חמץ ואכלו רק מעט מצות שהצליחו להביא עמם. במשך הנסיעה נתגלתה עובדה זו לנוסעים הנוצרים כך שכשהגיעו ארצה כבר נודעה יהדותם.
כשנכנסה האוניה לנמל יפו הסתכלו הפקידים התורכים בדרכוניהם של הדוברובינים ושל קרוביהם ןנוכחו שאינם נוצרים. דר' רופין ששמע שמשפחה יהודית נתקלת בקשיים בכניסתה ארצה , בא עם ידיד שלו לנמל בכדי לנסות לעזור,הוא ראה שבדרכונים כתוב המקצוע של בני המשפחה : Kristianin ברוסית =עובדי אדמה.
יואב התלבש כאכר נוצרי,במגפים מעל למכנסיו ובחולצה לבנה ובעזרת מעט שכנוע ומעט שוחד הצליחו לשכנע את הפקידם התורכים כי הכוונה בדרכון היא ל Cristianin =נוצרים , בני המשפחה הצליחו סוף סוף לרדת מהאוניה.
אולם הפקיד ספר לממונים עליו כי המשפחה היא עשירה ,וגם כומר האוניה הלשין לתורכים כי משהו אינו כשורה וברדתם לנמל נעצרו בני המשפחה והושלכו לכלא,עד שהצליחו להשתחרר על ידי תשלום סכום נכבד מאוד.
כך , למרות כל התלאות והקשיים , הגיעו משפחות דוברובין וגרודניאנסקי לארץ ישראל ובכך הגשימו את חלום הציונות של יואב.
.jpg)
