דפים

יום שלישי, 12 ביוני 2012

מים - נסיון ראשון בהשקאה

בפרקים / פוסטים הקודמים העלתי את נושא הבארות והפתרון הדל שהן סיפקו לבעיית ההשקיה והצלחת הגידולים. בפוסט זה אמשיך את נושא המים - הקידמה מגיעה למושבה. 

לאחר משבר גידול הטבק "ושוב משבר ושוב נערמו ענני העוני והמחסור ושוב פשיטת יד לעזרת הפקידות בצורה של הלואה לרכישת פרה,פרד,סוס או סתם למחיה.והמדובר כאן על מושבה ששדותיה משתרעים ממזרח למערב ולצפון, מהים ועד ההרים,שדות רחבי ידיים,אדמה דשנה ופוריה עם אפשרויות ייצור לאין קץ ומים-מי החולה בשפע. 
אכן יפה ונהדר היה להסתכל באספקלריה חלקה ובהירה זו ששיקפה את הירח המקסים בלילה ואת השמש המאירה בבוקר.
בלילות חשוכים היה זה תענוג מיוחד להסתכל אל אספקלריית השמים העמוקים על כוכביהם,מחזה שאת דוגמתו קשה למצוא במקום אחר אולם כמה רב ועמוק היה הצער לראות יופי כזה,סביבה מרהיבת עין ומרנינת לב ועשירת סיכויים כל-כך , מתבזבזים לריק.
מצב זה נתן דחיפה לאחד מבני המושבה, למר יוסף אלחדף(בסיועו של אחיו יעקב שנמצא אז מחוץ למושבה ולא היה תלוי בה בקיומו)לנסות את כוחו בשיטה חדשה. משהתבונן אל המתרחש ונוצר ביהודה ובשומרון, לא יכול להשלים עם המצב שמקום מבורך כיסוד-המעלה, שמימיה נמצאים בה בשפע,לא תמצא אפשרות של חקלאות אינטנסיבית והוא החליט ,על אף דברי הביטול מצד בני המושבה להעלות מים ממי החולה להשקאת שדותיו.
באמצעים מצומצמים משלו רכש לו מנוע ומשאבה צנטריפוגלית, הכניס צינור אל הים, העביר צינורות אל השדה וה"נס" נתרחש. אחרי 40 שנה ומעלה של יובש וצימאון התחילה האדמה שותה מים לרוויה. אותו אגם שהיה עד כה גורם למלריה ומשמש מלאך המוות למבחר בניה ובנותיה של יסוד-המעלה, נהפך למקור של ברכה ושפע.
בשעת חנוכת מכון המים,כשהללו זרמו עדיין ללא כל כיוון מסויים נוכח מר משה אמיתי :"מה זה , הרי ירדן יצרת כאן !" קרא מר אמיתי אל בעל המכון. 
ירדן זה היה אמנם צנוע אבל השפעתו על עתיד המושבה עתידה לחולל מהפכה בכל שיטת העבודה במושבה. אם כי , ניתנה האמת להאמר, לא הכל במושבה ידעו להעריך את החיוב שבפעל זה. מהם חשבו שלא כדאי להרתם אל עבודה קשה הכרוכה בהשקאת שדות, מהם לא האמינו בכלל שאדמת יסוד מתאימה לנטיעות ואמנם נסיונו הראשון של אלחדיף בנטיעת בננות היה כרוך בסכנת הפסד. האדמה כשלעצמה התאימה יפה למטע זה והיבול הראשון גם הצליח. אף על פי כן נתברר שאין מקום למטע בננות ביסוד המעלה ולא בשל טיב הקרקע אלא מטעמים אקלימיים. קרבת המקום אל החרמון, הרוחות הצפוניות,הכפור. ואם הפרי הראשון הצליח הרי בא הדבר רק בזכות החורף הנוח הבלתי רגיל שחל באותה השנה."

מתוך הספר"נחשוני החולה"-תולדות יסוד-המעלה ומיסדיה ליובל ה75 מאת א.מ.חריזמן כונס ע"י יהודה גרינקר והוצא ע"י המועצה המקומית יסוד-המעלה ואגודת מי מרום