דפים

יום שלישי, 22 בינואר 2013

עליית שנות ה - 50


    בחודש ינואר 1950  הגיעו הורי למדינת ישראל ,הם הגיעו למושבה יסוד-המעלה בעקבות סבי וסבתי , יחד אתם הגיעו משפחות עולים נוספות למושבה,עליה מעורבת של ניצולי שואה (אירופה/מז' אירופה והבלקן)עולי צפון אפריקה ועולים מתימן. בשנת 1956 הצטרפו גם העולים מקוצ'ין.http://news.galim.org.il/pages/7145
(קצת רקע על יהדות קוצ'ין עד שאלקט סיפורי משפחות שהגיעו ליסוד-המעלה)בספר "נחשוני-החולה" ליובל ה 75 של המושבה מתאר מר אלתר אשכנזי ז"ל ראש המועצה דאז וממשפחות המייסדים את קליטת העלייה.

       קבלת עולים חדשים למושבה 

"באותם הימים פרץ לראשונה זרם העולים לארץ. בשביל אנשי המושבה היה בכך מאורע של שמחה גדולה שכן מאוד רצינו לקבל עולים ועל ידי כך להגדיל את מספר התושבים. מושבתנו קיבלה עולים במספר כפול ממספר האיכרים אשר בה ויצרנו עבורם תעסוקה מכל המינים.
קודם כל מסרנו להם את השירותים הפנימיים של המושבה -עד אז עבדו בהם בני המושבה .המחלבה,השמירה,המזכירות וכ.., כן מסרנו להם שטח לגדול ירקות ועזרנו על ידם ,ללמדם את העבודה.
 האכרים הרחיבו את גני עצי הפרי. גנים אלה נמצאו מתאימים מאוד לגידול במושבה ונתנו  ונותנים גם כיום יבולים טובים, בשלהם הוטב המצב הכלכלי במושבה.
אגודת מי-מרום שהייתה מטפלת עד אז רק בעניין הספקת המים ,החלה לעסוק בפיתוח ענפי החקלאות ושיווק התוצרת וכיום היא שולטת על כל ענפי היצור והשווק וכן על הקניות.
המועצה המקומית חתרה להשיג אפשרויות להגדלת המושבה. בימים ההם כיהן מר י.רוקח כשר הפנים ועל ידו קבלנו 850 דונם על יד המושבה למטרות ההרחבה. האכרים אף הם הקציבו למטרה זו שטח של 300 דונם וכך הוקמה הנקודה הנוספת הנקראת הרחבת יסוד המעלה(השיכון). במקום זה נמצאים 35 מתיישבים. כל מתיישב קיבל 30 דונם מזה 15 בשלחין.התיישבות זו הוקמה בהשתתפות הסוכנות היהודית והמעמד הבינוני. בצוע ההתיישבות נעשה ע"י חברת רסקו.
נוסף לאלה התיישבו עוד 17 יחידות מן העולים הראשונים בהרחבת המושבה באותם התנאים. העולים הראשונים שבאו למושבה התיישבו ביסוד-המעלה גופה מייד אחרי מלחמת השחרור. הם קבלו מן המושבה 120 דונם על יד המושבה,שטח אשר שמש קודם לאדמת גורן.לכל עולה יש 2 דונם למשק-עזר. בכך גדלה המושבה ב-60 יחידות ובעוד 52 בהרחבה."
                                                                               
הורי החלו את חייהם במושבה ראשית בפחון/צריף , ומאוחר יותר (סוף 50) עברו לבית דו משפחתי של 24 מטר למשפחה  בתים שנבנו ע"י עמידר, הקיר המשותף היה עם סבי סבתי ודודי.
אבי עבד כשרברב בחברת רסקו,כדייג באגודת רשת של בני המושבה , כחופר בורות לנטיעות ,בשוק הסיטונאי ועוד,כל עבודה שאפשרה להניח אוכל על שולחן המשפחה.
אמי כהשלמה לפרנסת המשפחה עבדה בניקוי רשתות הדיג באגודת "רשת" למרות העבודה הקשה הדורשת גם סבלנות רבה -כפי שאמרה לאבי "אינני דוברת את השפה העברית ועבודה צריך אם רוצים להתקדם ולרהט את הבית".
 בהמשך פתחו הורי חנות מכולת במושבה . משק העזר כלל לול תרנגולות , עז ועצי פרי.

סבתי ואימי על רקע הבית