הארבה במחוזותינו -אין חדש תחת השמש
לאחרונה מככב הארבה במחוזותינו חדשות לבקרים http://www.israel.agrisupportonline.com/news/csv/csvread.pl?show=3889&mytemplate=tp2#.UY4WXUqK1us ואפילו ועדות מוקמות "לכבודו ", כדרכי נברתי בספר נחשוני-החולה ליובל ה 75 של המושבה ומה מצאתי ?
"יום אביב בהיר. כל אנשי המושבה עסוקים בעבודתם בשדה.הילדים בבית-הספרבקושי יושבים על ספסלי הלימודים כי השדה קורץ,רומז בשלל צבעיו וגווניו,העמק מכוסה פרחי בר לרוב וריחם מגרה את הלב.בקושי שומעים מה שמלמד המורה ובשעת השיעור לתנ"ך,כשעמד המורה בסוגיה שהייתה כפי הנראה קשה להבנת הילדים,החלו כולם להרגיש שמשהו משתנה בחוץ-האור הולך ומועם, פני השמש כוסו בבת אחת לא עננים אלא איזה צל כבד או ענן משונה צהוב. גם המורה וגם התלמידים לא יכלו לגמור את השעור ויצאו החוצה לראות מה קרה.
ענן ארבה כבד מאוד כיסה את עין השמש,הכל קדר והשחיר ולאט לאט החל המחנה הכבד הזה נוחת על פני הקרקע. יצאו כל אנשי הכפר וכל הערבים בסביבה מזויינים בפחים ריקים ובמקלות,דפקו והרעישו על מנת לגרש את הארבה אך הארבה אינו נע ואינו זע. הוא נוחת ונוחת והאדמה נעשתה צהובה. שטיח אחד כיסה את פני האדמה .
אמרו המבוגרים:הסכנה לא בארבה הנוחת אלא אם יצליח להטיל ביציו בשדות התחוחים והרכים ופחדם לא היה לשווא. הארבה הטיל ביציו ולאחר ההטלה המשיך דרכו הלאה. החלה המלחמה בביצי הארבה. מטעם הממשלה הוטל על כל אדם , איש ,אישה וילד מגיל 10 לאסוף כל יום דלי ביצי ארבה ולהשמידם.
מדי יום היו שוטרים תורכים עוברים ומחפשים את האנשים בבתים שמא לא יצאו לאסוף הביצים. גברים מבוגרים כמעט לא נראו בכפר כי חובת צבא חלה עליהם. על הנשים הילדים הוטלה המשימה אך גם מלחמה זו לא הצליחה ולא עברו שבועות אחדים והביצים התבקעו והזחלים החלו במלאכת ההשמדה ולא הותירו זכר לכל צמח. אף בזחלים נלחמו ע"י חפירת תעלות,לאחר החפירה עמדו אנשים וגרשו את הזחילם לתוך החפירות ושם היזו עליהם מי סבון אך כל זה לא הועיל. הם עברו על גופות הזחלים המתים.
כל העצים נשארו ערומים ללא עלה.רק העופות נהנו מארוחות בשר דשנות,עופות השדה ועופות הבית עד כי חלמוני הביצים הצהיבו כצבעם של זחלי הארבה והרבה אנשים סלדו מאכילת ביצים. הארבה נכנס לתוך הבתים דרך כל חור וסדק. הארבה גדל והצמיח כנפיים וכילה כל שניתן להאכל התעופף ועזב את הארץ."
ענן ארבה כבד מאוד כיסה את עין השמש,הכל קדר והשחיר ולאט לאט החל המחנה הכבד הזה נוחת על פני הקרקע. יצאו כל אנשי הכפר וכל הערבים בסביבה מזויינים בפחים ריקים ובמקלות,דפקו והרעישו על מנת לגרש את הארבה אך הארבה אינו נע ואינו זע. הוא נוחת ונוחת והאדמה נעשתה צהובה. שטיח אחד כיסה את פני האדמה .
אמרו המבוגרים:הסכנה לא בארבה הנוחת אלא אם יצליח להטיל ביציו בשדות התחוחים והרכים ופחדם לא היה לשווא. הארבה הטיל ביציו ולאחר ההטלה המשיך דרכו הלאה. החלה המלחמה בביצי הארבה. מטעם הממשלה הוטל על כל אדם , איש ,אישה וילד מגיל 10 לאסוף כל יום דלי ביצי ארבה ולהשמידם.
מדי יום היו שוטרים תורכים עוברים ומחפשים את האנשים בבתים שמא לא יצאו לאסוף הביצים. גברים מבוגרים כמעט לא נראו בכפר כי חובת צבא חלה עליהם. על הנשים הילדים הוטלה המשימה אך גם מלחמה זו לא הצליחה ולא עברו שבועות אחדים והביצים התבקעו והזחלים החלו במלאכת ההשמדה ולא הותירו זכר לכל צמח. אף בזחלים נלחמו ע"י חפירת תעלות,לאחר החפירה עמדו אנשים וגרשו את הזחילם לתוך החפירות ושם היזו עליהם מי סבון אך כל זה לא הועיל. הם עברו על גופות הזחלים המתים.
כל העצים נשארו ערומים ללא עלה.רק העופות נהנו מארוחות בשר דשנות,עופות השדה ועופות הבית עד כי חלמוני הביצים הצהיבו כצבעם של זחלי הארבה והרבה אנשים סלדו מאכילת ביצים. הארבה נכנס לתוך הבתים דרך כל חור וסדק. הארבה גדל והצמיח כנפיים וכילה כל שניתן להאכל התעופף ועזב את הארץ."
