בשבת האחרונה שלפני הבחירות לרשות המועצה אני מוצאת לנכון להזכיר ולהעלות את ראשי הועד , ה"מוכתרים" וראשי הרשות הנבחרים הראשונים אלו שתרמו מזמנם ומרצם , אלו שלפעמים שילמו מחיר יקר בהיותם נציגי הציבור , אנסה להעלות חלק מסיפוריהם ואשמח עם בני משפחותיהם או מכריהם יוסיפו מהידע האישי-משפחתי.
כבר בשנים הראשונות החלו מתמסדים חייה הציבוריים של המושבה. אסיפות כלליות החלו מתקיימות כשהן מתועדות בפרוטוקולים. בסמכות האסיפה היו מינוי יו"ר הועד ו"מוכתר" - (נציג המושבה בפני הממשלה) ובחירת ועד ציבורי לניהול עינייני המושבה.
חברי הועד עבדו בהתנדבות והתכנסו לישיבות בהתאם לצרכי השעה. הועד עסק בכל תחומי החיים הציבוריים-חינוך,רפואה,דת,משפט,בטחון,חקלאות,פיתוח המושבה וקשרי חוץ עם השלטונות.
ראשי הועד והמוכתרים היו :-
ר' פישל סלומון
ר' מנדל פלמן
ר' מנדל פלמן
ר' ישראל אשכנזי
ניסים בכור אלחדף
משה אמיתי
ר' ליפא לייב לובובסקי
ר' דויד אייזנברג
ר' אלתר גדולטר
ר' אליעזר אהרון ברש
שלמה ליקרמן
אלתר אשכנזי
נחום אשכנזי
בספר "נחשוני החולה" בפרק השישי -בתי אב כתוב :-
ר' פישל סלומון :- מנהיגה הרוחני של המושבה ,הגיע לא"י מבריסק כשליח חובבי ציון במטרה לרכוש חלקות אדמה ולהכשירן לקראת בואן של המשפחות . האיש אשר אמירותיו "יסוד ככל שהוא עמוק יותר כך הוא חזק יותר" "ארץ ישראל נקנית בייסורים " "מוטב למות על האדמה הזו מאשר לחיות בלעדיה" קבעו את פניה של המושבה לעתיד.
ר' פישל סלומון :- מנהיגה הרוחני של המושבה ,הגיע לא"י מבריסק כשליח חובבי ציון במטרה לרכוש חלקות אדמה ולהכשירן לקראת בואן של המשפחות . האיש אשר אמירותיו "יסוד ככל שהוא עמוק יותר כך הוא חזק יותר" "ארץ ישראל נקנית בייסורים " "מוטב למות על האדמה הזו מאשר לחיות בלעדיה" קבעו את פניה של המושבה לעתיד.
ר' מנדל פלמן :- " בערב תשעה באב והנה הגיעו למושבה שני שוטרים תורכים ובידם פקודה ממשלתית מודפסת שחור על גבי אדום ,השוטרים נכנסו אל בית המוכתר ודרשו ממנו להדביק את המודעה במקום פומבי. דרישתם נתמלאה ללא ערעור-הפקודה האדומה הודבקה על דלת בית הכנסת של המושבה. איש לא הבין את תוכן המודעה התורכית שאיש מבני המושבה לא נזקק לה אולם התותח עם מספר פצצות המצויירים על המודעה בשרו ברורות כי פרצה מלחמהוכטי ימים קשים ומרים מתרגשים לבוא גם על המושבה העמוסה סבל וצרות צרורות רבות גם בלאו הכי. באותה השנה הוכללו בגיוס גם בני שש-עשרה והדבר פגע קשה במושבה. מעט הנערים נאלצו להיענות לגיוס וזוכר אני ,הדבר היה בערב שבת הגדול,אותו יום נתכו מטרות עוז. בא שוטר למושבה נגש אל המוכתר וכאן ראוי להזכיר לטוב את ר' פלמן ששמש מוכתר כל שנות המלחמה ולא אחת נתן גוו לשוטרים האכזריים למרטו ולהכותו וגם עד למאסר הגיע......."
ר' ישראל אשכנזי -" "ורבות רבות יודע אותו שוחט לספר על נסיעותיו התכופות של ר' ישראל אל ערי הארץ ומושבותיה בעניני קיבוץ כספים לשם עזרה מהירה לפלוני והלוואה דחופה לאלמוני .וראש הנותנים והמלוים וביד רחבה הוא ר' ישראל עצמו "זכורני מספר ש. ברש-הדבר היה באחד מימות החורף והוא עדיין סובל קשה מהרגל שנפצעה בהתנפלות הערבים עליו בשנת תרפ"א. אותו יום בא הביתה והודיע לאשתו שהוא צריך לעלות למטולה לשם איסוף סכום כסף בשביל נצרך אחד-הכיצד -תמהה הזקנה-הרי אתה סובל כל כך מהרגל ובמטולה הרי גדול עכשיו הקור,איך איפה תשתרך בימי גשם אלה על חמור עד מטולה ? הרי תסכן את עצמך ? אל תדאגי ואל תפחדי ואל תפחידי אותי ואני נוסע הייתה תשובתו ונסע. כעבור שני ימים חזר מצונן עד מח עצמותיו ,כשהבהילו אליו את הרופא גלה בו זה דלקת הריאות , "נו ,לא הזהרתיך על כך ?"הוכיחתו האשה , נרגזה ומלאת צער והוא "ראשית הרי שוב אינני איזה אברך צעיר המחוייב להיות חרד לבריאותו , בן 70 אנוכי ברוך השם ושנית מפי גדולים וטובים ממני שמעתי "ששליחי מצווה אינם ניזוקים" ואני מקווה שהשם ירפאני ויחלימני ואני אמשיך לעסוק בעינייני" וכך היה .הוא הבריא והמשיך"
ניסים בכור אלחדף :- "בכור אלחדיף היה מנהיג מטבעו שהטורקים והערבים כיבדו מאוד. הוא היה אישיות ,משכיל ודיבר צרפתית ,ספרדית וערבית רהוטות. לא אחת שימש בורר בין שני יריבים ודעתו נתקבלה על הכל " "על פקחותו של אלחדף,כבקי בנימוסי המקום שעמדה לו להציל קבוצת פועלים ממאסר,מוסרים את המקרה שלהלן : בשנת 1891 בערך,כשנגשו לבנין הבתים ביסוד מבלי שניתן רשיון לכך מטעם השלטונות, הופיע יום אחד הקימקאם מצפת עם ארבעה רוכבים ואסרו את כל הפועלים שעבדו בבנין. מיד הודיעו לבכור אלחדף שיצא לקראת פקידי הממשלה ושאל לפשר הדבר. הקימקאם הסביר לו שהמאסר בא על חטא הבניין בלא רשיון. מיד הזמין אלחדיף את הקימקאם עם מלוויו הביתה למשתה קפה,כמנהג המקום ובאותו רגע עצמו רמז לפועלים שייכנסו אל החצר שלו. כעבור זמן מה כשהתחיל הקימקאם להתכונן לצאת, מסר פקודה להביא לפניו את האסירים. מיד העירו אלחדיף שהפועלים נמצאים ברשותו הפרטית,בחצר,והוא אלחדיף נתין צרפתי ולכן אם הקימקאם מסכים להוציא אותם מרשותו על אחריותו שלו, לא תהיה התנגדות מצידו. המושל הבין את הרמז שבדבר ונסתלק משם כלעומת שבא".
משה אמיתי :- " עוד הוא שקוע ראשו ורובו בטרדות המשק והבית ובסידור ההורים הזקנים, האחים והאחיות שהעלה מן הגולה ארצה והנה נתעוררה שאלת מצבה של המושבה עצמה: מנהל אין לה. והאיש משה , באין ברירה מכניס ראשו עמוס הדאגות גם בלאו הכי - בעול החדש , עול העסקנות הציבורית. מעתה באים ימים בהם מתמלא הבית שבירכתי המושבה : אכרים,פקידים,שייכים,שוטרים וכ.. ויש הכרח לקפח את חובות השדה והבית והחצר ולטפל באלה. והאהבה והמסירות ומצויו של כל ענין בהכרח שיתגלו גם בעסקנות זו כבכל הנעשה על ידו,לעצמו ולביתו. כמה מלקות מגלב צורבות ספג גבו של אדם זה בימי המלחמה הקודמת מרשעי השלטון התורכי בעוון "פררים" מבני המושבה. על מדת השכחה העצמית בכל פעם שהמדובר היה על פרס של תגמול מביא הבן עובד את הפרט הנ"ל "הדבר היה כשהעביר הברון את מושבותיו ליק"א (1904) ומאירסון בא לשם כך למושבה וישבו אבא והוא וחברי הועד והתדיינו על סידור ההעברה ומתן פיצויים לאכרים,לזה פרה לזה סוס ולזה סכום כסף. והנה חזר אבא בערב וספר בבית על הנעשה ופועלנו הערבי,אמין, יושב כאחד מבני המשפחה ושומע את כל אותה הפרשה. אך סיים אבא את שיחתו ואמין שואל אותו :-"ומה קבלת אתה , חווג'א מוסא ?" "אני - השיב אבא-אני ברוך השם איני זקוק לכלום" והוא זכר יפה ,לא שכח ,אף לא יכל לשכוח שסוס אחד נפל אצלנו ועונת הקציר ממשמשת ובאה" ....וכשפרש מהפקידות נשאר חייב למשרד 1200 פר. המשרד ויתר לו על מחצית החוב ואת מחציתו השנייה זקף על חשבונו וניכה את הסכום מתקציב ביתו וכתוצאה נשאר ביתו שבמושבה הבית היחידי עם גג של פח עד היום הזה בעוד שכל שאר בתי יסוד-המעלה כוסו רעפי מרסוליה טובים"
"אלתר גדולטר "כעשרים וחמש שנים שמש ר' אלתר בתפקידים ציבוריים שונים, פעם כחבר הועד ופעם כראש הועד. במשך 28 שנים רצופות עד שנת תש"ד שמש במשרת מוכתר המושבה. בתפקידיו כחבר ואחרי כן כראש הועד היה שוקד תמיד על כך להעדיף את החלשים והנצרכים ביותר במתן הלוואות.בתוקף מסירותו הנאמנה כנציגה של המושבה בעיקר בתפקיד של מוכתר, היה מבצע מר גדולטר לפעמים פעולות לתקנת המקום ולהטבת מצבם של האכרים שהיו כרוכות לא רק באי נעימויות רבות,אלא גם בסכנת מאסר מצד המשטרה התורכית. על הפעולות הללו נמנית גם פעולתו המוצלחת בביטול נסיונו האכזרי של פקיד ממשלתי להוציא חיטה מידי האכרים ולמסרה לשכנים כשאכרי יסוד היו צפויים לחרפת רעב".
"שלמה ליקרמן -לא עברו ימים מרובים ושלמה התחיל מפנה את שימת ליבו לצרכי המושבה ומאז נעשה לאחד הפעילים ביותר בועד המקומי,ביחוד גילה ערות רבה לגבי חינוך ילדי בית הספר ולמצב בריאותם שהקדחת הספיקה לערער אותה ביותר. ד"ר יזרעאלית ששמש אותה תקופה רופא המושבה עורר את לבם של ההורים על הצורך בשיפור מצב בריאותם של ילדיהם. בהתייעצות עם ש. ליקרמן ובהשתדלות בפני רופא בתה"ס,ד"ר ברכיהו בפני מנהל ביה"ס צפת,מר ענתבי ומחלקת החינוך-הונהגה קייטנת הילדים בצפת. באויר ההרים המבריא היו מבלים ילדי יסוד שנה שנה את כל עונת החופשה, כשהיו חוזרים אחרי כן מרועננים ומחוסנים ומלאים חדוות חיים."
ר' אלתר אשכנזי :- "בשנות העשרים לחייו החל אלתר את פעילותו הציבורית במושבה. יחד עם חבריו פעל למען העבודה העברית , לרכישת מוטור לשאיבת מים, נטיעת פרדסי האשכוליות ושטחי ירקות. אלתר שימש כראש ועד במושבה. בחצרו הוטמן ה"סליק"הראשון במושבה. אלתר איש צנוע וענו, נתן את כל כוחו ומרצו להתפתחות המושבה. כשעסק אלתר בענייני ציבור ,עול הבית והמשק היו על אשתו טאובה .
נחום אשכנזי :- נולד במושבה וסיים את לימודיו בבית הספר החקלאי מקווה ישראל. הוא הביא למושבה את בשורת ההתחדשות בענפי החקלאות השונים. הוא לא הסתפק בעיבוד המסורתי. שימש כחבר ועד ההגנה של הגליל העליון שלימים הפך להיות המועצה האזורית. היה בין המתנגדים לייבוש אגם החולה. רעייתו טובה הייתה פעילה בהנהלת ויצ"ו בגליל והקימה את סניף ויצ"ו במושבה .
ר' אלתר אשכנזי :- "בשנות העשרים לחייו החל אלתר את פעילותו הציבורית במושבה. יחד עם חבריו פעל למען העבודה העברית , לרכישת מוטור לשאיבת מים, נטיעת פרדסי האשכוליות ושטחי ירקות. אלתר שימש כראש ועד במושבה. בחצרו הוטמן ה"סליק"הראשון במושבה. אלתר איש צנוע וענו, נתן את כל כוחו ומרצו להתפתחות המושבה. כשעסק אלתר בענייני ציבור ,עול הבית והמשק היו על אשתו טאובה .
נחום אשכנזי :- נולד במושבה וסיים את לימודיו בבית הספר החקלאי מקווה ישראל. הוא הביא למושבה את בשורת ההתחדשות בענפי החקלאות השונים. הוא לא הסתפק בעיבוד המסורתי. שימש כחבר ועד ההגנה של הגליל העליון שלימים הפך להיות המועצה האזורית. היה בין המתנגדים לייבוש אגם החולה. רעייתו טובה הייתה פעילה בהנהלת ויצ"ו בגליל והקימה את סניף ויצ"ו במושבה .
עם קום מדינת ישראל מונו ראשי מועצות ע"פ חוק אשר החליפו את ראשי הועדים והמוכתרים :-
ראשי המועצה היו :-
אלתר אשכנזי
דניאל לובובסקי
יוסף הרדי
גרשום לובובסקי
יוסי מזרחי
גור מזרחי
יהודה שביט
