מחשבות ומעשי זדון כנגד נשים היו לכל אורך ההיסטוריה ולפעמים תבונתן וראיית המצב הצילה אותן ממצבים קשים, כך קרה גם בסיפור שלפנינו כפי שסופר ע"י רבקה גרינקר בספר "נחשוני-החולה" ליובל 75 של המושבה יסוד-המעלה
ביקור אצל הרופא
"בכפר לא היה רופא קבוע כי אם חובשת. במקרה של מחלה נשלח החולה העירה והנה קרה המקרה וחנ'לה נפצעה בראשה והחובשת שגרה אז בביתה של חנ'לה יעצה לאמה לנסוע העירה לרופא עור. חבשה אמה של חנ'לה את סוסתה בבוקר ורכבה היא וחנ'לה מאחוריה , העירה (צפת) . כעבור שלוש ארבע שעות רכיבה הגיעו לרופא.
לאחר טיפול וייעוץ ולאחר ביקור אצל הסבתא ועוד כמה דברים שהיה על אמא של חנ'לה לעשות ,עבר חלף היום והחמה החלה שוקעת.עם ערוב היום יצאו השתיים רכובות על גבי הסוסה החומה בדרכם הביתה.
כאשר עברו על יד מחנה צבא תורכי , ניגש חייל תורכי אל הסוסה הנהוגה בידי אמא לקח מידה את הרסן ואמר לה - "אני אראה לך את הדרך הנכונה".
אמא יראה היתה להמרות את פי החייל והלה החל מושך ברסן הסוסה ומובילה בדרך לא דרך.
כאשר ראתה אמא כי החייל מחשבתו רעה, פנתה לבתה היושבת מאחוריה על גבי הסוסה : " החזיקי בי בכוח ואל תרפי פן תפלי !!"
חנ'לה עשתה כן ואמא דירבנה את הסוסה שזינקה במרוץ פראי כאילו הבינה אף היא שהרוכבות עליה נמצאות בסכנה.דהרה הסוסה והרסן נשמט מידי החייל התורכי.
המרחק מהכפר היה עוד כ 8 ק"מ אך הדהירה לא הופסקה עד הגיעם למבוא הכפר, שם כרעה נפלה הסוסה עם שתי רוכבותיה והוציאה נשמתה.
עמדו שתיהן עייפות ונדהמות להצלתן מידי התורכי ולאסונן על מות סוסתן הנאמנה והמסורה שנתנה נפשה להצלתן ."
ביקור אצל הרופא
"בכפר לא היה רופא קבוע כי אם חובשת. במקרה של מחלה נשלח החולה העירה והנה קרה המקרה וחנ'לה נפצעה בראשה והחובשת שגרה אז בביתה של חנ'לה יעצה לאמה לנסוע העירה לרופא עור. חבשה אמה של חנ'לה את סוסתה בבוקר ורכבה היא וחנ'לה מאחוריה , העירה (צפת) . כעבור שלוש ארבע שעות רכיבה הגיעו לרופא.
לאחר טיפול וייעוץ ולאחר ביקור אצל הסבתא ועוד כמה דברים שהיה על אמא של חנ'לה לעשות ,עבר חלף היום והחמה החלה שוקעת.עם ערוב היום יצאו השתיים רכובות על גבי הסוסה החומה בדרכם הביתה.
כאשר עברו על יד מחנה צבא תורכי , ניגש חייל תורכי אל הסוסה הנהוגה בידי אמא לקח מידה את הרסן ואמר לה - "אני אראה לך את הדרך הנכונה".
אמא יראה היתה להמרות את פי החייל והלה החל מושך ברסן הסוסה ומובילה בדרך לא דרך.
כאשר ראתה אמא כי החייל מחשבתו רעה, פנתה לבתה היושבת מאחוריה על גבי הסוסה : " החזיקי בי בכוח ואל תרפי פן תפלי !!"
חנ'לה עשתה כן ואמא דירבנה את הסוסה שזינקה במרוץ פראי כאילו הבינה אף היא שהרוכבות עליה נמצאות בסכנה.דהרה הסוסה והרסן נשמט מידי החייל התורכי.
המרחק מהכפר היה עוד כ 8 ק"מ אך הדהירה לא הופסקה עד הגיעם למבוא הכפר, שם כרעה נפלה הסוסה עם שתי רוכבותיה והוציאה נשמתה.
עמדו שתיהן עייפות ונדהמות להצלתן מידי התורכי ולאסונן על מות סוסתן הנאמנה והמסורה שנתנה נפשה להצלתן ."
