הרואה את הנולד-ח"כ נחמן שי

בתחילת 1967 היה יצחק דוברובין , בנו של יואב דוברובין , איש זקן הנאחז בצפורניו באחוזה הגלילית .
כתב העיתון "במחנה-נח"ל"  נחמן שי ,היום ח"כ , http://www.nachmanshai.co.il/ביקר אצלו באותה עת  וכך הוא כותב :

"אחוזת דוברובין, 1966-1967 למי זה משנה בעצם? ליצחק ודאי שלא.  
  "איזו שנה היום ,אני יודע אני ?" בחדרו-מטבחו  מצוי עיתון מינואר 1964. להוציא את המזון,זה החפץ הטרי ביותר.
 הקוקיה על הקיר נופצה מן הסתם אי-שם בשנות ה-40 המוקדמות ולידה מתנוססת בגאווה תעודה המעידה כי משפחת דוברובין זכתה בציון לשבח בתערוכה החקלאית שנערכה בשנת 1927,בחסות הוד מעלתו הנציב העליון הלורד פלומר "זה שלנו" הוא מתחייך.
יש לו חיוך שקט,עצור המוחלף בן-רגע בגלי צחוק שוצפים. הוא אינו דובר עברית או ערבית או רוסית. הוא דובר גם ערבית גם רוסית וגם עברית בבליל שרק מעטים מבני יסוד-המעלה מסוגלים להבינו כהלכה.  
 עם הילדים הדור הצעיר של המושבה , מצא קשר בדרכים אחרות.  אין כמוהו אוהב לקפוץ מסוסתו אל גן הילדים, הדבוק לדרך העפר המוליכה לביתו, לשחק עם הזאטוטים החמודים . הללו יש לציין, אינם חוסכים אהבה מ'דוד' בעצם 'סבא' יצחק.
500 מטר של בוץ מפרידים בין ביתו של דוברובין לבין המושבה,אך אלה הם 500 מטר שכל פסיעה בהם מחזירה אותך לאחור,אל תחילתה של יסוד-המעלה. מוזיאון היה צריך לעשות מן הבית הזה.."

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/129/066.html#

הבית שוקם ושוחזר ומשמש כמוזיאון המושבה יסוד-המעלה השוזר את סיפורי המייסדים כמו גם את סיפורה המיוחד והמרתק של משפחת דוברובין ומהווה עדות לחיי האכרים בימי העליה הראשונה. עדיין רבה המלאכה בפיתוח וביסוס המוזיאון . מי ייתן ונצליח לגייס את חבר הכנסת נחמן שי שיאמץ את המוזיאון שלנו  על תקן  "הרואה את הנולד" טרום העיסוק במורשת ,טרום תמ"ר ,טרום המועצה לשימור מבנים ואתרים בישראל.