בפוסט הקודם שהתפרסם 15/2/11 ציינתי 76 שנים לפטירתו של יואב דוברובין והוא בן 104 , בצרוף מקרים או ביד הגורל באותו השבוע נפטר אבי הרמתי ז"ל , נצר למשפחה זו .
שלום לך הנייה.
רציתי לספר לך שבשבוע שעבר איבדתי את בני בכורי אבי ז"ל.
אבי ז"ל נפטר בחטף כחודש לפני יום הולדתו ה 42 שחל ב 15.3.
אבי ז"ל היה עובד בכיר באגף החשב הכללי במשרד האוצר.בין יתר תפקידו היה החשכ"ל של משרד המשפטים,חשכ"ל מינהל מקרקעי ישראל ובשנה האחרונה,מנהל מינהל הנכסים והדיור הממשלתי.
קצת על אבי ז"ל.
אבי הרמתי ז"ל היה איש משכמו ומעלה בכל המובנים,איש מוכשר שכל עתידו היה לפניו. מלח הארץ במלוא מובן המילה שהמילה פטריוטיות לא הייתה בשבילו מילה גסה אלא נר לרגליו. כבר בעת גיוסו לצה"ל ויתר על מסלול ספורטאי מצטיין לו היה זכאי ככדורסלן ובחר במסלול קרבי, גולני. התחיל בסיירת,גמר בהצטיינות קורס קציני חי"ר וסיים את הצבא כמ"פ מסייעת בגדוד 51. לאחר 3 שנים נוספות בהן שירת כ JR החל בקריירה האזרחית ולא נתן לעצמו הנחות גם בתחום הביטחוני והיה מפקד נדוד מילואים.
תמיד תהיתי למה הוא לא יוצא לשוק הפרטי,כנראה שבכל זאת לתת למדינה היה נר לרגליו.
כמו שאמרתי, אבי ז"ל היה מלח הארץ. שורשיו מצד אביו נטועים במשפחת דוברובין,סבתא רבא שלו הייתה ציפורה בת יואב דוברובין,סבא רבא אריה (הוכמן) הרמתי,איש העלייה השנייה,מראשוני חדרה ומייסדי שכונת בורוכוב ויקיר העיר גבעתיים,סוציאליסט בנשמתו שהמיר אמונתו ונהייה רביזיוניסט אדוק.סבו אמנון,יליד חדרה היה מבוני הארץ.
הנייה,אני כנראה אצטרך להגיע בקרוב ולהוסיף ליד שמו של אבי ז"ל את שם זוגתו שתחייה,מירב ואת שם בתו שירה אשר אין בליבי ספק שתגדל ותישא בגאווה את השורש העבוט הזה ממנו צמחה.
דרך אגב,נשאלתי ע"י כמה מבני המשפחה,למה לא הופכים את אותה עבודה נפלאה של העץ המשפחתי לדבר שאפשר לתלות על הקיר ולהציגו לראווה.
בידידות,יעקב.
שלא תדעו עוד צער
