דפים

יום שישי, 22 במאי 2015

סיפורי נשים - לאה אשכנזי

כהרגלי אני מחפשת להמשיך להביא ברבים את סיפורי המושבה ובעיקר מהזווית הנשית ולחבר בין העבר להווה ואף לעתיד.
חתונה נערכת בחצר האחוזה ,חתונת גילי נכדתה של יוכבד לוין לבית אשכנזי . יוכי נכדתו של ר' ישראל אשכנזי מראשוני המושבה. כתבה את הספר "אוושת הרוח בברושים"  סיפור יסוד המעלה המבוסס על זיכרונות ילדותה ,נעוריה וחייה היא ומשפחתה כאן במושבה. 
יוכי היא דודתו של יורם גור עמי אביה של גליה קדוש זכיינית ויזמת גן האירועים "אחוזת דוברובין". מי שמכיר את גליה וחווה אירוח בביתה הפרטי או בגן האירועים "אחוזת דוברובין" יודע כמה השקעה ,כמה מעורבות עד ירידה לפרטים הקטנים וכמה אכפתיות  היא משקיעה בעניין. לרגע לא נחה ,רצה ומתרוצצת לוודא כי הכל בסדר וכי האורחים נהנים ושבעים ואת הכל היא עושה  באהבה גדולה.
כשקוראים בספר "נחשוני-החולה"-תולדות יסוד המעלה ומייסדיה ליובל ה 75 את סיפורה של לאה אשכנזי ניתן להבין כי זה טבוע ומושרש עמוק עמוק בדמה.  

                                   לאה ישראלית 

כך קראו לה ללאה אשת ר' ישראל אשכנזי ,אשה צנועה מלאת מרץ ואהבה רבה לבעלה, לבניה,לבית ולכל אדם שבא לחסות בצל קורתו.
ביתה שימש סמל לניקיון וסדר. תבשיליה היו טעימים מאוד וריחם מושך לבב כל סרי ביתה. כן הייתה מסורה לחיות הבית והחצר, מטפלת בהם באהבה ובחיבה. הלול המסודר והגדול ביותר במספר העופות היה שלה.
מעטים היו המקרים של אי הבנה בינה ובין בעלה ר' ישראל אשכנזי. היה זה זווג נאה ושלם. ר' ישראל אשכנזי לא יכול היה לקיים מצוות הכנסת אורחים אלמלא רעייתו לאה שדאגה לכל מחסוריו של האורח, לפי טעמו ולפי הרגליו. 
היו  לה גם אורחים קבועים,הלא הם ספקי המושבה-החמרים-שמואל כריסנטי וחיים מאיר בר ואורחים מבין השכנים.
עבודה קשה ומפרכת הייתה מנת חלקה אך אף פעם לא התאוננה על כך. בשעות המאוחרות בלילה אפשר היה לראות אור מהבהב במטבחה הנקי. מרוב עייפות הייתה מנמנמת לשעה קלה בשעת ניקוי הבית או עיסוי הבצק וכאשר היו פונים אליה ואומרים לה "ערבא טבא לאה ! מה זה את ישנה ? הייתה מתעוררת בחרדה ואומרת שכל היום רועשים הילדים ומפריעים בעבודה ואין מספיקים לעשות דבר (היו לה הרבה נכדים) ובלילה כאילו להכעיס תוקפת אותה שינה וגם זה מפריע לה בעבודתה...."


 עיון בספר נחשוני החולה בפרק על פישל סלומון מראה כי המשפט  " ר' ישראל אשכנזי לא יכול היה לקיים מצוות הכנסת אורחים אלמלא רעייתו לאה שדאגה לכל מחסוריו של האורח, לפי טעמו ולפי הרגליו." כי גם כשהתארחו במושבה משלחת גדולי רבני הארץ: הרב זוננפלד ,הרב קוק ,הרב חרל"פ והרב הורביץ ,(מסע-הרבנים ,ביקור בגליל לשם תיקון מצב הדת בין תושביהן) סודרה להם סעודה בביתו של ר' ישראל אשכנזי "

עוד אנו קוראים מדברי הנכדה בפרק החמישי , פרקי הוי כי " סבתא היא שם דבר בכפר. שכנותיה ,צעירות ומבוגרות, באות ללמוד ממנה חריצות כפיים וניקיון. טוב ליבה והכנסת האורחים שלה היו ידועים בכל הסביבה .
מידת  הכנסת האורחים של סבא הביאה לא פעם את סבתא לידי כך שתחסר עצמה מארוחה חמה כי מנתה נמסרה לאורחים.
וכשסבא היה מסב עם האורחים וטועם אתם יחד מהארוחה-נקפו לבו כי ידע שסבתא נשארה ללא ארוחת ערב ולפעמים ללא שמיכה להתכסות בה.  
דבריו אליה היו :-" ידעתי סבלך רעייתי אולם אני מבטיחך לחלק עמך שווה בשווה את העולם הבא שלי". וזאת הייתה המתנה הגדולה ביותר שנתן לרעייתו."    



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה