שכול במושבה

אבל כבד נפל על המושבה בעת הוודע דבר האסון שפקד את עינב וענת וספי ,בתם הרכה מנוחה רחל נפטרה , כל שכול הוא נוראי אך לאבד תינוקת רכה זה  בודאי קשה מנשוא , עצב עמוק מלווה בתחושה של כאב עצום .
אביה של מנוחה רחל ז"ל, עינב הוא בנם של שרה'לה תבד"לא ויואב וספי ז"ל שנפל במלחמת יום כיפור . שרה'לה  היא ביתו של רפאל מזרחי ז"ל או כפי שנקרא בפי כל, סבא רפאל  ורפאל היה בנם של דיאמנטה ומרקדו מזרחי .
מרקדו מזרחי היה בנו של חכם שלמה מזרחי ,היוגב הראשון  על אדמות ה"קולוניה מי-מרום" שלימים הפכה להיות המושבה יסוד-המעלה. 
דיאמנטה ז"ל שחרוטה בזכרוני כאשה חזקה,פקחית, בעלת שפה רהוטה ועשירה  מלאת חכמת חיים ושמחת חיים ומבט חודר , אישה משכמה ומעלה מספרת על חתנה שלמה מזרחי כי סמוך לפטירתו פנה לאביה ואמר"אני כבר בשעה האחרונה" ובקש ממנו לאמר את התפילה הדרושה ולבנו פנה ואמר "בני,אל תבכה ואל תצטער. כך דרכו של העולם עד תחיית המתים. חפצי ורצוני ממך, שתהא זהיר ומדייק באמירת קדיש. אני מאושר לראות בנים לבני. ראה,שמור את נחלתך,ואז שמר תשמר גם היא אותך"
אכן , דרכו של העולם שבן יאמר קדיש על אביו  ולא שההורה יאמר על ילדו , מנוחה רחל ז"ל  נטמנה בבית העלמין של המושבה לצדם של יקירי המשפחה  ברגבי אדמתה של המושבה אותה ייסדו ואהבו , תנצב"ה.

אני מקווה שכוחות הנפש  והמקור לנחמה יימצאו דרכם אל הוריה של מנוחה רחל ז"ל  .

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3348209,00.html