דפים

יום שישי, 3 ביוני 2011

"לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה"-ביילה ליקרמן

                              לקראת שבת
מזכרונותיה של ביילה ליקרמן  ז"ל משבעת משפחות המתיישבים הראשונות , מתוך הספר"נחשוני החולה ליובל 75 שנים למושבה.

" רק כתונת אחת היתה בבית, משותפת לכל הילדים שלי. את הכתונת הייתי מלבישה בכל ערב שבת לילד אחר ,ילד ילד בתורו. אותה שעה הייתה פורצת מריבה בין הילדים. זה אומר : השבת הזו זה תורי שלי ! וזה אומר : לא , כי תורי שלי ! ואני הייתי מוכרחה להשכין שלום בין המריבים הקטנים על אותה כתונת..."..
" והשבת עצמה ? בשר הרי ,אל אחטא בשפתי,גם את טעמו שכחנו. אלא שבתוך כל התלאות והייסורים והאסונות, היו מתרחשים גם ניסים. לזה בכה ולה בכה. משפחתי למשל , נמצא לה בסוף שוחט אחד בצפת ,שהיה חושב לו למצווה להמציא לנו לכל שבת חתיכת בשר ושאר מיני מזון, והייתה לנו סעודת שבת ".


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה