כהרגלי אני מביאה מזכרונותיהם של ראשוני המושבה מתוך הספר "נחשוני החולה"
עם כניסת האנגלים
משנכנסו האנגלים ליסוד-המעלה , מספר שלום ברש רבתה בייחוד שמחתו של ר' פישל סלומון ואף על פי שעדיין לא ידע כלום על הצהרת בלפור, חזק היה בטחונו , ששינוי יסודי לטוב עומד לבוא במצבו של היישוב. אותו זמן הופיע ביסוד-המעלה קצין המחוז , מיור הרינגטון וכששאל למצב הבטחון השיבו לו שהשכנים האלז'ירים שומרים כאן.
שאל ,כמה הם ? השיבו לו, שהעיקר כאן לא השמירה וכמות השומרים , אלא קבלת הכסף וזה בלבד כבר מספיק שלא יעיז שום גנב או שודד לחדור אל המושבה. מייד הזמין אליו מיור הרינגטון את תושבי תליל (האלז'ירים) והתרה בהם שמעכשיו שוב אין מקום לקבלת דמי שמירה אחרי שהשלטון על הארץ עבר לידי הבריטים ושמעתה אם יקרה ביסוד-המעלה מקרה של גניבה או בדומה לזה, הרי האחריות נופלת עליהם. במקרה של אי ציות צפוי הכפר שלהם לכליה. מייד נשתלט שקט מוחלט בכל הסביבה ההיא .
** עד להיכן הגיע פחדם של המוני הערבים מפני האנגלים תעיד העובדה דלהלן : פעם ניגש נער אחד אל האיכר אייזנברג שהייתה לו חנות במושבה והושיט לו חפיסת סיגריות. זו מאין לך ? שאלהו האיכר . גנבתיה ממך פעם , כשסדרת חפיסות סיגריות בחנותך , ולמה אתה מחזירה לי ?? , מפני שהאנגלים מקצצים את הידיים לגנב כשתופסים אותו , הייתה תשובתו של הנער .
כמובן שהפחד והחשש מפני האנגלים לא נשמר לאורך זמן .
" הגבולות שנקבעו לפי הסכם סייקיס-פיקו הידוע בין סוריה ארץ המנדט של צרפת לבין "פלשתינה" ארץ המנדט של אנגליה טרם נתבררו. הצבא האנגלי אשר שלט בארץ עד למעבר למטולה ועמק עיון ,עזב פתאום את האזור הצפוני של ארץ ישראל, מאחורי יסוד-המעלה צפונה, כל עמק החולה עד אחר המושבה מטולה ועמק עיון וצבא צרפת לקח את מקומו.
אז מרדו הבדוים יושבי עמק החולה בצרפתים והתנפלו על הצבא וגרשו אותו עד להר חרמון.
כל הארץ בין ים סומכי (ימת החולה) ובין הר חרמון נתפשו בידי הבדוים המורדים. אנרכיה נשתלטה בכל הסביבה. גדודים גדודים עלו שודדים על כפרי הנוצרים לשלול שלל ולבוז בז......
"אותו זמן מוסר ש. ברש , חידשו אנשי יסוד את תביעותיהם מפיק"א בדבר שיפור מצבה של המושבה, בייחוד הבניינים, ההנהלה בפריז אמנם נענתה והקציבה סכום נכבד אך הפקידות המקומית לא מיהרה להשתמש בתקציב.
הפקידות פנתה אל מושל המחוז בבקשה לסקור את מצב הבטחון במושבה על מנת לקבל החלטה האם כדאי להשקיע סכומים גדולים לשיפורה. תשובת המושל הייתה שהוא איננו רואה הצדקה לעבודות שיפור בגלל ההתנפלויות שבאות מעבר לירדן.
אז באה הצעה מצד פיק"א להעביר את המושבה אולם המושבה לא קיבלה הצעה זו ודחתה אותה על הסף , לא רק זאת אלא הגישו הצעה נגדית לפיתוח והכשרה.
ההתעוררות הגדולה שהביאה בכנפיה הצהרת בלפור , מציין מר אלחדיף , הכניסה למקום ,כמו בכל הארץ כולה שאיפות ותקוות שבעצם יסודן כבר נשאו את גרעין האכזבה ואכזבות מהסוג האמור , סכנתן אולי חמורה מסכנת השפל שבימים האחרונים מלפני המלחמה , אז קיוו בכל זאת לאיזה שינוי לטובה מתוך ההכרה שלאחר שהמשטר התורכי יסתלק ומשטר אירופי מתקדם ישתלט על הארץ , תבוא הרווחה לכל. עם האכזבות והצרות והמצוקות שבאו עם המשטר החדש , נסגר כאילו האופק ולא ידעו אנה לפנות ובמי ובמה להאמין
מצב הבטחון כפי שראינו היה רע אבל שבעתיים רע היה המצב החמרי. שיטת העבודה הפרימיטיבית לא נשתנתה, תנאי החיים נתייקרו , האכרים נאלצו להגדיל את הוצאותיהם בעוד שההכנסה נשארה דלה כשהייתה. ולא עוד אלא ששיטת המיסים שהייתה נתונה להמתקת ה"בקשיש" בימי התורכים , התגבשה בימי השליט החדש שהוציאה אל הפועל לכל פרטיה ודקדוקיה.מצב זה הוא שהמריץ את האכרים לחפש כאמור אחרי דרכים חדשות בעבודה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה