פרק נוסף
חיה סאלומון
אשתו השניה של משה , בנו בכורו של ר' פישל סאלומון . נצר מגזע רבי אברהם צ'ה מסטרטון שבגליציה וכל השושלת מסטרליסק.
שמשה מופת לסביבת החלוצים במדותיה האציליות ובמרצה ובאהבתה לכל ענפי העבודה החקלאית. אחרי יום עבודה מפרך היתה אוזרת שארית כחה ויוצאת אל הרפת ואל האורווה להאכיל את הפרות השוורים והפרדות כדי לאפשר לבעלה העייף מעבודת החריש להקדים במנוחת הלילה.
בלילי שבתות כשהרפת שרויה באפלה מה שמכביד ומקשה על הטיפול בבקר , הייתה גם כאן חיה הראשונה לעבודה בה. למשפחת ר' פישל היו בתקופה אחת הרבה כוורות וגם לענף מורכב זה שלחה חיה את שתי ידיה החרוצות ובתבונת כפיה הצליחה להשיג תוצאות טובות.
ים של צרות עבר על ראשה , משנתאלמנה והיא במבחר עלומיה רצתה הפקידות לתת לה הענקה ידועה כדי שתנשא (אגב ,היא הצטיינה גם ביופי חיצוני) סרבה לקבל ועוד פרצה בבכי על "שרוצים להפטר ממנה " כאכרה.
כעבור שבע שנים משמת עליה בנה יחידה יוסף, נער בריא גו ויפה מראה, בעצם יום הבר מצווה נמצא מי שרמז לה על חוסר ההגיון שבסירובה לקבל בשעתה את ההענקה מידי הפקידות "שבזכות מצבה החמרי הטוב היה בנה בודאי נשאר בחיים" . תשובתה של חווה הייתה "רצון אלוקים הוא....מי יודע אם לא עתיד היה בני לצאת לתרבות רעה .."
תשתדלי איפוה מעתה להציל למצער את בתך יחידתך הוסיף והעיר לה המעיר ... חזרה חיה והשיבה :"לא , כי כאן מקומי וממנו לא אזוז. בחיי אהיה כאן למטה ובבוא יום פקודתי יהא מקומי שם לרגלי הר נפתלי למעלה (מקום בית העלמין) ואם ירצה השם ישאיר לי את ביתי בחיים ויקים לי דור ממנה"
בשעות הפנאי שלה שהיו אמנם מעטות היתה הוגה ב"מנורת המאור" http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2031 וב"קב הישר" .
מספרים שבשעה שהיו מציקים לה קרובים וידידים שתעזוב את המקום ותסתדר בדרך הקלה והנוחה יותר הייתה משיבה להם בתקיפות כדרכה "ברכה לי מהאדמו"ר מסדגורה, האם הייתה ברכה זו לבטלה ?"
מתוך הספר "נחשוני החולה" תולדות יסוד המעלה ומייסדיה ליובל ה 75
חיה סאלומון
אשתו השניה של משה , בנו בכורו של ר' פישל סאלומון . נצר מגזע רבי אברהם צ'ה מסטרטון שבגליציה וכל השושלת מסטרליסק.
שמשה מופת לסביבת החלוצים במדותיה האציליות ובמרצה ובאהבתה לכל ענפי העבודה החקלאית. אחרי יום עבודה מפרך היתה אוזרת שארית כחה ויוצאת אל הרפת ואל האורווה להאכיל את הפרות השוורים והפרדות כדי לאפשר לבעלה העייף מעבודת החריש להקדים במנוחת הלילה.
בלילי שבתות כשהרפת שרויה באפלה מה שמכביד ומקשה על הטיפול בבקר , הייתה גם כאן חיה הראשונה לעבודה בה. למשפחת ר' פישל היו בתקופה אחת הרבה כוורות וגם לענף מורכב זה שלחה חיה את שתי ידיה החרוצות ובתבונת כפיה הצליחה להשיג תוצאות טובות.
ים של צרות עבר על ראשה , משנתאלמנה והיא במבחר עלומיה רצתה הפקידות לתת לה הענקה ידועה כדי שתנשא (אגב ,היא הצטיינה גם ביופי חיצוני) סרבה לקבל ועוד פרצה בבכי על "שרוצים להפטר ממנה " כאכרה.
כעבור שבע שנים משמת עליה בנה יחידה יוסף, נער בריא גו ויפה מראה, בעצם יום הבר מצווה נמצא מי שרמז לה על חוסר ההגיון שבסירובה לקבל בשעתה את ההענקה מידי הפקידות "שבזכות מצבה החמרי הטוב היה בנה בודאי נשאר בחיים" . תשובתה של חווה הייתה "רצון אלוקים הוא....מי יודע אם לא עתיד היה בני לצאת לתרבות רעה .."
תשתדלי איפוה מעתה להציל למצער את בתך יחידתך הוסיף והעיר לה המעיר ... חזרה חיה והשיבה :"לא , כי כאן מקומי וממנו לא אזוז. בחיי אהיה כאן למטה ובבוא יום פקודתי יהא מקומי שם לרגלי הר נפתלי למעלה (מקום בית העלמין) ואם ירצה השם ישאיר לי את ביתי בחיים ויקים לי דור ממנה"
בשעות הפנאי שלה שהיו אמנם מעטות היתה הוגה ב"מנורת המאור" http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2031 וב"קב הישר" .
מספרים שבשעה שהיו מציקים לה קרובים וידידים שתעזוב את המקום ותסתדר בדרך הקלה והנוחה יותר הייתה משיבה להם בתקיפות כדרכה "ברכה לי מהאדמו"ר מסדגורה, האם הייתה ברכה זו לבטלה ?"
מתוך הספר "נחשוני החולה" תולדות יסוד המעלה ומייסדיה ליובל ה 75
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה