דפים

יום חמישי, 24 במאי 2012

נושא המים - פרק ב'

 " בעיית הגנים מהווה פרשה מסובכת בפני עצמה. לכאורה , לא היה כאן מקום לכשלון  שכן תפוחי-זהב,עצי-פרי, כרם בהשקאה היו מוכרחים להצליח ולתת תוצאות טובות וכל אמנם היה בראשיתו של המפעל. באותו זמן העסיקו פועלים למכביר,הוצאות לא באו בחשבון שהללו היו על חשבון הפקידות. כמו כן דאגו לשיפורו של הפרי מבלי לשאוף לכמות יתרה. אולם טעות יסודית עשתה הפקידות, הן זו של הנדיב והן זו של יק"א בזה שלא ניסו לפתור פתרון רציונלי את שאלת ההשקאה. הם חפרו בארות למכביר, התקינו אנטילות , בנו ברכות והתקינו תעלות על פני האדמה. יומם ולילה הסתובבו פרדות סביב הבארות הללו ושאבו מים בכמות עלובה.
תקלה שלא עמדו עליה בראשית, סוף בהמה לשחיטה וסוף פרדה סובבת - למיתה. ומשמתה אחת , באה אחרת תחתיה ומחסור בכסף הרי לא ידעה הפקידות.  פרדות הלכו ופרדות באו והמפעל על שמריו קפא.
מה שמשאבה אחת פשוטה נותנת ביום לא יכלו לתת כל אותן הפרדות יחד. וכך הלך גם מפעל זה והתנוון כשהפקידות אינה פוסקת מלהדגיש שהוא עולה יותר מדי ביוקר עד שהוחלט לבסוף לשים קץ לשאיבת מים זו שלא בששון ושארית הפועלים שעבדו בגנים פוטרו.
הרוב נדד למרחקים ורק שנים נשארו וקבלו לרשותם את אדמת הגנים,כתוצאה מכך נהרסו כל הבארות הברכות והתעלות. העצים נעקרו וקיימת סברה שתקציב מיוחד נקבע לשם עקירתם...הרס רדף הרס וכל היופי והפאר נעלמו,נגוזו."

מתוך הספר נחשוני החולה , תולדות יסוד המעלה ומיסדיה ליובל ה 75  , הוצא ע"י המועצה המקומית יסוד המעלה ואגודת מי-מרום

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה