הערב ינשא בחצר האחוזה מור ברזני דור רביעי במושבה לבח"ל טלי .
מור-בנם של יהודה ונעמי ברזילי ,נכדם של נפתלי ושרה ז"ל , נינו של יהודה ברזני שנקרא "יהודה כורדי" בפי אנשי המושבה ע"ש מולדתו כורדיסטאן וכמה שונה סיפורם של מור וטלי מסיפור נישואיו של סבא רבא יהודה לנערה שושנה לבית מזרחי .
"שושנה הייתה ילידת טבריה אך הוריה הגיעו מכורדיסטאן, נערה בת שתיים עשרה,בעלת עיניים גדולות ושערות ארוכות. בעיני אותו נער נחשבה נערה בשרנית זו ליפיפיה .
עת פנו יהודה ודודו מאיר להורי הנערה וביקשו את ידה עדיין לא ידעו שבכדי להגיע לשושנה יאלצו להחתך ולהשרט בחוחים המקיפים אותה .
הוריה סרבו לתת אותה ליהודה. אמנם לבקרה התירו אך לתתה לאותו פרחח ? לא ולא !! יהודה לא השלים עם הסרוב ולמרות שדודו הבהיר שאין תקווה לקבל את הנערה לא ויתר זה והאיץ בדודו לנסות ולדבר שוב עם הוריה. גם נסיון שני נכשל.
עתה החליט יהודה לעשות מעשה......, כעבור כמה ימים נכנסה משלחת של ארבעה מזקני טבריה והפצירו באב שייאות לתת את שושנה ליהודה, האב עמד בסרובו או אז נאמר לו "יישפך כאן דם...." בשקט כמעט בלחישה נתן את הסכמתו אך ביקש לשוחח עם הנער , במאמץ אחרון ניסה לדבר על לב הנער שיוותר על הרעיון,דיבר על החיים הקשים הצפויים להם ,אך יהודה בשלו "פת לחם לה ולי , מחצלת וזהו. אין צורך ביותר".
לבסוף לאחר משא ומתן ארוך בו לא שאלו את פי הנערה אם חפצה היא להנשא לו אם לאו ,"לנערה אין דעה" נהגו שדכני טבריה לומר , הסכימה משפחתה לנישואין.
לאחר שבעה ימי משתה שמימן הדוד מאיר עזבו יהודה ושושנה את טבריה ועברו ליסוד-המעלה ,השנה 1887.
יהודה היה תמיד הראשון להושטת עזרה,הן ליחיד והן לציבור...... והוא הדין גם בשמחות של מצווה שיהודה היה גם המזמין את הקהל וגם העומד עליו ומשרתו.."
הדברים מובאים בספרים "מנקרות צורים"סיפורו המופלא של יעקב ברזני (רזיאל ממט/אבי בלייר)בהוצאת משרד הבטחון ו"נחשוני החולה" ליובל 75 של המושבה .
לא נשכח לציין את סבא בן-ציון וסבתא פרידה בלומברג זכרונם לברכה שהיו ניצולי שואה והגיעו למושבה בשנת 1949.
גילוי נאות , בן ציון אחד האנשים האהובים עלי במושבה בעל חוש הומור מיוחד ויוצא דופן היה חברם הטוב ביותר של הורי , פרידה הייתה בת שיח וסוד של אבי לאורך שנים ,הרקע התרבותי ממנו הגיעו (פולין) והמאורעות שהם חוו בשנות המלחמה היו בסיס איתן לחברות.
מור-בנם של יהודה ונעמי ברזילי ,נכדם של נפתלי ושרה ז"ל , נינו של יהודה ברזני שנקרא "יהודה כורדי" בפי אנשי המושבה ע"ש מולדתו כורדיסטאן וכמה שונה סיפורם של מור וטלי מסיפור נישואיו של סבא רבא יהודה לנערה שושנה לבית מזרחי .
"שושנה הייתה ילידת טבריה אך הוריה הגיעו מכורדיסטאן, נערה בת שתיים עשרה,בעלת עיניים גדולות ושערות ארוכות. בעיני אותו נער נחשבה נערה בשרנית זו ליפיפיה .
עת פנו יהודה ודודו מאיר להורי הנערה וביקשו את ידה עדיין לא ידעו שבכדי להגיע לשושנה יאלצו להחתך ולהשרט בחוחים המקיפים אותה .
הוריה סרבו לתת אותה ליהודה. אמנם לבקרה התירו אך לתתה לאותו פרחח ? לא ולא !! יהודה לא השלים עם הסרוב ולמרות שדודו הבהיר שאין תקווה לקבל את הנערה לא ויתר זה והאיץ בדודו לנסות ולדבר שוב עם הוריה. גם נסיון שני נכשל.
עתה החליט יהודה לעשות מעשה......, כעבור כמה ימים נכנסה משלחת של ארבעה מזקני טבריה והפצירו באב שייאות לתת את שושנה ליהודה, האב עמד בסרובו או אז נאמר לו "יישפך כאן דם...." בשקט כמעט בלחישה נתן את הסכמתו אך ביקש לשוחח עם הנער , במאמץ אחרון ניסה לדבר על לב הנער שיוותר על הרעיון,דיבר על החיים הקשים הצפויים להם ,אך יהודה בשלו "פת לחם לה ולי , מחצלת וזהו. אין צורך ביותר".
לבסוף לאחר משא ומתן ארוך בו לא שאלו את פי הנערה אם חפצה היא להנשא לו אם לאו ,"לנערה אין דעה" נהגו שדכני טבריה לומר , הסכימה משפחתה לנישואין.
לאחר שבעה ימי משתה שמימן הדוד מאיר עזבו יהודה ושושנה את טבריה ועברו ליסוד-המעלה ,השנה 1887.
יהודה היה תמיד הראשון להושטת עזרה,הן ליחיד והן לציבור...... והוא הדין גם בשמחות של מצווה שיהודה היה גם המזמין את הקהל וגם העומד עליו ומשרתו.."
הדברים מובאים בספרים "מנקרות צורים"סיפורו המופלא של יעקב ברזני (רזיאל ממט/אבי בלייר)בהוצאת משרד הבטחון ו"נחשוני החולה" ליובל 75 של המושבה .
לא נשכח לציין את סבא בן-ציון וסבתא פרידה בלומברג זכרונם לברכה שהיו ניצולי שואה והגיעו למושבה בשנת 1949.
גילוי נאות , בן ציון אחד האנשים האהובים עלי במושבה בעל חוש הומור מיוחד ויוצא דופן היה חברם הטוב ביותר של הורי , פרידה הייתה בת שיח וסוד של אבי לאורך שנים ,הרקע התרבותי ממנו הגיעו (פולין) והמאורעות שהם חוו בשנות המלחמה היו בסיס איתן לחברות.
 | |
| נפתלי ושרה ברזני |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה