רסטורציה של הריהוט

 כשלוש שנים מנסה העמותה לגייס תקציב עבור הרסטורציה של הרהוט שהולך וכלה ומתפרק במוזיאון ,ריהוט שלוקט ממשפחות במושבה וממשפחת דוברובין. 

היום , הודות לתכנית המורשת של המדינה http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1048,209,48374,.aspx וליוזמת המועצה לשימור אתרי מורשת  http://www.shimur.org/files/wordocs/atarim49.pdfאשר הצליחה להבהיר ליוזמי התכנית כי ישנם אתרי מורשת רבים ששוקמו בעבר ואשר נאבקים על קיומם ואינם מצליחים לגייס תקציבים לשדרוג ושיקום תצוגות קיימות החלה עבודת שיקום ורענון פרטי הריהוט באחוזה.

 חפשתי ונברתי בספר "נחשוני-החולה" ליובל ה 75 של המושבה  ומצאתי סיפור הולם בפרק השני של הספר  על תקופת הפקידות של הברון ושל איק"א

                                     פשטות החיים     

משאת נפשם של נחשוני החולה הייתה:הבראת חייהם על ידי השיבה אל הטבע והעבודה בה או כהגדרתו של אחד החלוצים- "לצאת ידי חובת הוצאת הלחם מן הארץ לא רק על ידי ברכה והטלת כל העבודה הזו על שכמו של הקדוש ברוך הוא בלבד אלא גם להשתתף עמו בעבודה זו בפועל ממש"

הם נהנו ממראה עיניהם בוקר וערב בחיק הטבע החי,הטיית השכם לכל עבודה בבית ובשדה נעשתה מתוך הרגשת התענוג שבהפעלת הגוף מתוך רצון. נוסף לכך היתה להם הכרה שהעבודה שאדם עובד ומתיגע בה,הריהי חובה טבעית ובריאה לכלכלת בני הבית התלויים בהם ומעשה חלוצי ביישוב הארץ .
עד היכן הנאמנות לפשטות החיים הגיעה תעיד האפיזודה דלהלן המסופרת על ידי ז.ד. איזנברג מזקני יסוד :-"  בימים ההם עוד גרה משפחתנו בצריף הגומא שלה ואחדים מאכרי יסוד כבר התחילו,סוף סוף  מקימים להם בתים.

יום אחד הוזמן אבא ז"ל לחנוכת הבית שנערכה בשבת אצל ר' שבתי ליקרמן מראשוני מייסדי המושבה. בית חדש הרי מחייב רהיטים חדשים והוא נתאמץ ורכש לו דווקא רהיטים "מודרניים" כגון כסאות דמשקיים עם משענות ,שולחן גדול ועגול וגם ...מראה,אף היא עבודת דמשק.

משנכנס אבא אל אותו בית חדש וראה מה שראה נדהם ומבלי יכולת להבליג זרק כלפי בעל הבית : הלשם כך שבתאי, באנו לארץ ישראל ?.... אולם ר' שבתאי  נזדרז והתנצל בפני חברו שלא עשה מה שעשה אלא בתוקף תפקידו הרשמי , תפקיד זקן (מוכתר) המושבה.
 הוא הרי חייב לקבל אורחים רמי מעלה מפקידי הממשלה והללו כידוע שום דבר אינו משפיע עליהם יותר מן הברק החיצוני שב"קליפת-נוגה". 
עד היום כשאני מזדמן לביתו של ליקרמן הבן הריני נוהג לשהות אצלו קצת יתר על המידה כדי להזין את עיני ב"פלאי הטכניקה" של רהיטי ר' שבתאי ז"ל שכולם יחד -השולחן עם הכסאות ועם המראה - עלו בודאי פחות ממחירה של מגבעת אלגנטית שאשת פקיד בינוני חובשת אצלנו כיום לראשה ".

לפני ....בקרוב נעלה תמונה של אחרי