יחסיי שכנות

  בין מבקרי המוזיאון יש לא אחת קבוצות מעורבות כגון קורס מורי דרך , קצינים ומפקדים של מג"ב והמשטרה הכחולה, חיילים, רופאים ,מפעלים שונים, צוותי סיעוד ורפואה , סטודנטים וסטודנטיות מהמכללות השונות ועוד. 
מכיוון שאנו עוסקים כאן בהגשמת החלום הציוני  חשבתי איך לסיים את הסיפור וההדרכה עם המסר של דו-קיום .

   נזכרתי בסיפורו של מר ליקרמן  על ר' מנחם מנדל פלמן מתוך הספר "נחשוני-החולה" ספר שאני מרבה להשתמש בו , ספר שיצא לאור לכבוד יובל ה-75 של המושבה והחלטתי שהסיפור מלמד יותר מכל על הלך הרוחות אז , סיפור מרגש ומעורר תקווה. 

            בית פלמן  

ר' מנחם מנדל פלמן,מראשוני בני מזריץ'.מעשרה קבין הצער והמצוקה שירדו על חלוצי יסוד-המעל,נפלו תשעה בחלקו של ר' מנדל פלמן וכמידת צערו מדת יושרו ותומו וענותנותו. 

" סלימן אבו-עלי,מספר מר ליקרמן-היה אחד מזקני ערביי איזבד שמכרו אדמתם ליהודים,איכרי יסוד-המעלה.

  " סלימן אבו-עלי,היה אחד מזקני ערביי איזבד שמכרו את אדמתם סליהודים,איכרי יסוד-המעלה.

לאחר שנות התלאה והמצוקה הרבה ,הוטב לבסוף מצב המתיישבים והאדמה החלה נותנת יבולה בשפע. סלימן היה בא עם בתו אל הגורן לעת זריית החיטה ומבקש נדבת תבואה,כשאיש מהתושבים לא קפץ כמובן את ידו ממנו(לא התקמצן במילים של היום). 

פעם באתי אל הגורן המשותף לי ולמר פלמן לבדוק גדיש חיטה שכברנוהו קודם לכן והנה הופיעו סלימן עם בתו,כמימים ימימה ובידו שק.
 ברך הזקן את ר' מנדל בשלום המזרחי כפול השמונה,כנהוג  בעוד שר' מנדל השיב לו שלום בראש מורד וכאילו כפאו שד... עמד הזקן כמה שעמד ונפרד ממנו בשלום עם השק הריק בידו-כלעומת שבא. 
הדבר חרה לי עד מוות, הייתכן כמעשה המחפיר הזה לשלח זקן חשוב וידוע זה בלי מתנת נדבה מתנובת שדהו אשר ברכו השם ??

הבדוי אך הרחיק והנה ר' מנדל דנן נוטל שק חדש מאלה שהבאתי,ממלאו חיטה כמעט עד שפתו,קושרו ומעמיסו על גבו ופורש עם משאו לדרך. 
הוא הולך ואני תוהה ומשתאה אחריו. צועד הוא קדימה בצעדיו הכבדים,כפוף תחת נטל משאו ואני מרחוק-בעקבותיו,מחריש,מנחש לדעת לאן פניו מועדות עם שק התבואה הזה והנה הגיע עד אוהל סלימן אבו-עלי נכנס פנימה עם שק החיטה, הורידו והעמידו לאט במקום שהעמידו ופנה אל הבדוי :- "יא סלימן,מתבייש הייתי בכך שאתה לעת זקנה תהא בא אלי לבקש נדבת לחם. הואיל ולא שכחנו וגם לא נשכח שבשעות דחקנו היית אתה ושאר אחיך מאכילים אותנו מלחמכם...חובתנו  הקדושה היא איפה,שנהיה מביאים מתנה מיבול אדמתנו לביתך מבלי כל טורח מצדך לעת זקנתך"  
ובדברו פנה ר' מנדל אלי ,הנער, בן לויתו ואמר : "ואתה שלמה,ממני תראה וכן תעשה". 

ומאז , סיים מר ליקרמן את סיפורו , במשך שנים קיימתי את המצווה הזו לגבי סלימן הזקן ומחמוד ג'ומעה שגם הוא היה מערביי איזבד, בעלי אדמת יסוד-המעלה לשעבר".         

 משפחת פלמן זכתה להעמיד דורות של איכרים  ביסוד-המעלה למרות ואף על פי הקדחת ,למשפחה הוענקה מדלייה בבית הנשיא על "הקרבה מעל ומעבר"  לציון  120 שנים לעלייה הראשונה, את הבית והחצר המשוקמת ניתן לראות ברחוב הראשונים ,בית יפה המעיד על יושביו .