משלוח מנות לפורים
חובר ביסוד-המעלה שנת תרפ"א ע"י רחל גרינקר גולדנר ז"ל והושר בנגון "ניסים ונפלאות" מתוך הספר "נחשוני-החולה"/ תולדות יסוד-המעלה ומייסדיה ליובל ה- 75 מאת א.מ.חריזמן , כונס ע"י יהודה גרינקר .
הקלוב שנפתח ביסוד המעלה
הוא רק לבחורים מרומי - מעלה.
ומפחדם של זקני החברה
סייגו סייג מפני עבירה --
גזרו גזירות ותקנו תקנות :
הכניסה נאסרה על הבנות .
והנה קרה המקרה ובקלוב הנעים
חגגו לזוג חדש חג התנאים:
והבחורים התכוננו לצאת במחולות
עם הנערות שעוד אינן כלות.
אך הבחורות חשבו אחרת
והתכוננו בשקט למין מרד---
כשהגיעה שעת הריקודים הנלהבת
העדיפו הבחורות על מקומן לשבת.
הקוולרים הפצירו ברוב הזמנות--
"לא ולא" ענו להן הבנות.
עיני הבחורים מכעס התנוצצו,
והבחורות על חשבונן התלוצצו.
וכאשר לא הייתה ברירה אחרת
רקדו המסכנים בלי גברת.
ובין הזקנים יראי - השמיים,
עלתה השמחה עד לב השמיים:
ימים טובים הגיעו למושבה ,
הבנות שלנו חזרו בתשובה .
רחל גרינקר - גולדנר
מספרת ג' שולמית אמתי מבנות המושבה על רחל כי כילדה הייתה עסוקה בעבודות הבית והמשק מה שמנע ממנה את האפשרות להכין את שיעוריה כראוי ובמקום לעזור לה היינו מתגרות בה . על דעת מי יכול היה לעלות אז שהמחיצה ביננו תיפול והריעות תגדל ביננו עד לאהבת נפש ממש ??
רחל עזבה את המושבה למשך מספר שנים לתל-אביב אל אחיה משה,רק בסוף מלחמת העולם הראשונה חזרה ליסוד.
"בחורה בריאה ונאה והמזיגה של זהב השיער עם לחייה הפורחות כשושנים הוסיפה לה קסם מיוחד.. ,,היה בה משהו מהמובחר,מהנדיר בכל חיצוניותה והוא שקסם לי בעיקר " .
רחל נכנסה שוב לתוך עול המשק והבית ועבודתה הייתה רבה מאוד. הייתי תמהה לכושרה ,להספיק לכבס, לגהץ, לצחצח ולסדר הכל באיזו זריזות בלתי שכיחה.....
לפעמים יכלה לעזוב הכל בבית ולהפליג יחידה לאיזה טיול ממושך או סתם להתבודד משך שעות באיזו פינה צנועה במושבה ולכתוב.
בנימה פיוטית חוננה ובמעוף דמיון וזה היה ניכר ביחוד בשיחתה ,בשטף גובר והולך ובשפע צבעים חיים הייתה מספרת ומתארת את חוויותיה.
רחל נישאה למ.גולדנר מיבנאל,שלאחר נישואיהם עבר ליסוד-המעלה. כל המשק של בית גרינקר אחרי מות אבי המשפחה עבר לרשותה והנה היא בעלת בית ומשק גדול .
עברו עוד מספר שנים ורחל כבר אם לילדים , טרדות המשפחה השונות והמייגעות עשו את שלהן והנה כרעם ביום בהיר הכתה הבשורה המחרידה ,מתה מלידה קשה.
בתה בת-עמי זמירי שתבדל"א מספרת כי אמה נפטרה בעת שהייתה בת 3 ,הזכרונות היחידים שיש לה הם סיפוריה של אביה על אמה.
היא זוכרת שהיתה בבית ארונית עם מגירה ובמגירה מחברות עם שיריה של אמה וגם צמות ששמרו משערה הארוך.
עוד היא מספרת שלא העזה להתקרב למגירה בכדי לא להכעיס את אמה החורגת.
נינתה הגר אמיר-בורקמן נותנת ידה אף היא בכתיבת סיפורי ילדים , ספר ראשון פרי עטה ראה אור .
טיול בשבילי הצבע - הגר אמיר-בורקמן (ספר ילדים). הספר מספר על אנשים קטנים בצבעים שונים. מתחיל באיש הכחול שצבע שמים וים והיה לו משעמם עד שראה את האיש הצהוב שהוסיף גם שמש צהובה
גילוי נאות - הגר היא בת דודתי מצד אימי ,
http://www.imaba.co.il/article.php?pid=45
חובר ביסוד-המעלה שנת תרפ"א ע"י רחל גרינקר גולדנר ז"ל והושר בנגון "ניסים ונפלאות" מתוך הספר "נחשוני-החולה"/ תולדות יסוד-המעלה ומייסדיה ליובל ה- 75 מאת א.מ.חריזמן , כונס ע"י יהודה גרינקר .
הקלוב שנפתח ביסוד המעלה
הוא רק לבחורים מרומי - מעלה.
ומפחדם של זקני החברה
סייגו סייג מפני עבירה --
גזרו גזירות ותקנו תקנות :
הכניסה נאסרה על הבנות .
והנה קרה המקרה ובקלוב הנעים
חגגו לזוג חדש חג התנאים:
והבחורים התכוננו לצאת במחולות
עם הנערות שעוד אינן כלות.
אך הבחורות חשבו אחרת
והתכוננו בשקט למין מרד---
כשהגיעה שעת הריקודים הנלהבת
העדיפו הבחורות על מקומן לשבת.
הקוולרים הפצירו ברוב הזמנות--
"לא ולא" ענו להן הבנות.
עיני הבחורים מכעס התנוצצו,
והבחורות על חשבונן התלוצצו.
וכאשר לא הייתה ברירה אחרת
רקדו המסכנים בלי גברת.
ובין הזקנים יראי - השמיים,
עלתה השמחה עד לב השמיים:
ימים טובים הגיעו למושבה ,
הבנות שלנו חזרו בתשובה .
רחל גרינקר - גולדנר
מספרת ג' שולמית אמתי מבנות המושבה על רחל כי כילדה הייתה עסוקה בעבודות הבית והמשק מה שמנע ממנה את האפשרות להכין את שיעוריה כראוי ובמקום לעזור לה היינו מתגרות בה . על דעת מי יכול היה לעלות אז שהמחיצה ביננו תיפול והריעות תגדל ביננו עד לאהבת נפש ממש ??
רחל עזבה את המושבה למשך מספר שנים לתל-אביב אל אחיה משה,רק בסוף מלחמת העולם הראשונה חזרה ליסוד.
"בחורה בריאה ונאה והמזיגה של זהב השיער עם לחייה הפורחות כשושנים הוסיפה לה קסם מיוחד.. ,,היה בה משהו מהמובחר,מהנדיר בכל חיצוניותה והוא שקסם לי בעיקר " .
רחל נכנסה שוב לתוך עול המשק והבית ועבודתה הייתה רבה מאוד. הייתי תמהה לכושרה ,להספיק לכבס, לגהץ, לצחצח ולסדר הכל באיזו זריזות בלתי שכיחה.....
לפעמים יכלה לעזוב הכל בבית ולהפליג יחידה לאיזה טיול ממושך או סתם להתבודד משך שעות באיזו פינה צנועה במושבה ולכתוב.
בנימה פיוטית חוננה ובמעוף דמיון וזה היה ניכר ביחוד בשיחתה ,בשטף גובר והולך ובשפע צבעים חיים הייתה מספרת ומתארת את חוויותיה.
רחל נישאה למ.גולדנר מיבנאל,שלאחר נישואיהם עבר ליסוד-המעלה. כל המשק של בית גרינקר אחרי מות אבי המשפחה עבר לרשותה והנה היא בעלת בית ומשק גדול .
עברו עוד מספר שנים ורחל כבר אם לילדים , טרדות המשפחה השונות והמייגעות עשו את שלהן והנה כרעם ביום בהיר הכתה הבשורה המחרידה ,מתה מלידה קשה.
בתה בת-עמי זמירי שתבדל"א מספרת כי אמה נפטרה בעת שהייתה בת 3 ,הזכרונות היחידים שיש לה הם סיפוריה של אביה על אמה.
היא זוכרת שהיתה בבית ארונית עם מגירה ובמגירה מחברות עם שיריה של אמה וגם צמות ששמרו משערה הארוך.
עוד היא מספרת שלא העזה להתקרב למגירה בכדי לא להכעיס את אמה החורגת.
נינתה הגר אמיר-בורקמן נותנת ידה אף היא בכתיבת סיפורי ילדים , ספר ראשון פרי עטה ראה אור .
טיול בשבילי הצבע - הגר אמיר-בורקמן (ספר ילדים)
שוש מילמן 16.03.2010
גילוי נאות - הגר היא בת דודתי מצד אימי ,
http://www.imaba.co.il/article.php?pid=45
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה