יסוד-המעלה זוכרת את בניה

                             ערב יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה ,
רגע לפני  יום הזכרון אני חושבת על כל אלו שהתייתמו,שגדלו והתבגרו ללא אב וללא ידו המכוונת .
אני חושבת על אלו שאיבדו אח או אחות ונותרו להתמודד עם האבדן הכפול -אבדנם האישי ועצב ומכאוב ההורים שלפעמים נותרו בצלו של המת ושכחו את החיים .
אני חושבת על ההורים שאיבדו את פרי אהבתם ונתח גדול מליבם עת כיסו את ילדם /ילדתם ולא בשמיכה רכה ומלטפת.
אני חושבת על חברותיי הנשואות והרווקות  שהשאירו את אהוב ליבן  ואלוף נעוריהן , את אבי ילדיהם  טמון באדמה.
אני חושבת על אלו שהיו שריד אחרון למשפחתם ,אותם עולים ניצולי שואה שהגיעו מהתופת ואין זוכר.
אני חושבת על כל הנפגעים בפעולות הטרור . אני חושבת על כל הפצועים והנפגעים פגועי הגוף והנפש , אני חושבת על כל החברויות שאבדו ואינם עוד וקולטת כמה נכונה ותקפה אמירתו של ר' פישל סולומון מנהיג המושבה אותה מסר לברון רוטשילד:- " ארץ ישראל נקנית בייסורים"  כמה עוצמה יש באמירה הזו גם היום ,132 שנים אחריי.
ביסוד המעלה נערכים הטקסים בגן הבנים ,בבית הספר ובבית העלמין של המושבה . מי שהיה אחראי לניהול הטקסים היה שלמה גדולטר ז"ל שהיה מא"ז המושבה לאורך שנים רבות. למרות השנים שחלפו  עדיין  מהדהד קולו באוזני במהלך הטקסים.
קצת על שלמה ז"ל ומשפחתו :-
משפחת גדולטר הייתה אחת משבע המשפחות הראשונות שהגיעו למושבה בשנת 1883 . שלמה היה אחד מחמשת בניו של אלתר גדולטר(דור שני למתיישבים) מוכתר המושבה . שלמה התגייס לחיל הנוטרים ועבר בו קורס סמלים וקורס מ"כים. במלחמת השחרור היה מפקד אזור יסוד-המעלה ויצא עם פיקודיו לעזרת משמר הירדן שם נהרגו שניים מחייליו.  היה אחראי לסליקים של הנשק הבלתי לגאלי שהוקמו באורוות ברפתות במחסנים ובמתבנים של המושבה.

                                             צבי אשכנזי ז"ל              

 "ביום ד',כ' סיון תש"ו,בחמש בבוקר הקיף צבא רב את משקי כפר-גלעדי ותל-חי שבגליל העליון. הצבא בא במכוניות משוריינות ובטנקים,שם מצור על המשק וחסם את כל הדרכים.....
.כשנודע לאנשי הישובים הקרובים דבר המצור יצאו מיד כוחות עזרה ממחניים,אילת-השחר,חולתא ויסוד-המעלה ובמשך שעות רבות הלכו בשבילי ההרים לכפר-גלעדי,
בשעות הצהרים הגיעו לקרבת תל-חי,כאן נפגשו ביריות חזקות מצד חיל הספר שחנה שם. הם נשתטחו על הארץ וא.שטילמן הרים מטפחת לבנה.
 אנשי חיל הספר והצבא התקרבו אליהם וממרחק 5 מטרים לערך ירה הקצין האחראי בשטילמן ופצע אותו בידו,לאות שניתן המטירו כל החיילים יריות רבות על האנשים ששכבו שטוחים על פני האדמה.
ההרוגים והפצועים הועברו לבית החולים שוויצר בטבריה. "נודע לנו-מוסיף כתב העתון "דבר",שבשעה 8 החלה התפרצות הצבא למשק תוך התנגדות החברים.
אחד מילידי המקום,יצחק פורטוגלי השתטח על פני האדמה ולא נתן לטנקים ולמכונות המשוריינות לעבור. הצבא דרס אותו ונגרמו לו פצעים ברגל".
  בין ההרוגים, צבי אשכנזי מיסוד המעלה בן  25 והרצל פרל ממחניים בן 26 . בכאב ובחרון זעם ליוו יהודי הגליל את שני בניהם היקרים צבי אשכנזי והרצל פרל שנפלו חלל על אדמת תל-חי בעת שחשו לעזרת כפר גלעדי המוקף.
תחילה הובא לבית הוריו השכולים  משם יצאו המלווים והקיפו את הכפר. ליד בית הכנסת אמרו דברי הספד ונערכה תפילת אל מלא רחמים."לא יכלו ביצות החולה לר' ישראל אשכנזי ,לבניו ולבני בניו מעיר העיתון, לא יכלה להם הקדחת ולא יכלו הסכנות של משטר פראי למחצה.
בעמל  שלשה דורות כבשו את יסוד המעלה מן השממה והקימו אותה ושמרו עליה.עמדו בפגעי הטבע ובסבל הבדידות ובעוני מדכא ובעבודה מפרכת. מה שלא עשתה השממה לר' ישראל אשכנזי עשו שומרי השממה לנכדו."


http://www.izkor.gov.il/HalalView.aspx?id=505357
              

                                      יוסף טייטלבאום ז"ל

"....לא ידענו שבנוסף לתפקידיו בגבעת ברנר כנציגנו כלפי השכנים,כשומר שדותינו , מילא תפקיד נוסף-תפקיד אחראי ומסוכן מטעם אותו ארגון חשאי(ש"י) שכולנו נשאנו את החברות בו כסוד אפוף תפארת.
הוא ידע לשמור סוד והוא ידע ללכת לבדו לגוב האריות לשם מילוי תפקידיו אלה.  זכורני אותו בוקר 9 לדצמבר 1947 כאשר יוסף יצא בבוקר,חגור אקדוחו החדש עם עוד חבר בלתי מוכר לנו לשליחות רחוקה מהבית. במקרה נתקלתי בו באותו הבוקר-נגש אלי נתן את היד שלא כרגיל ואמר -"שלום ולהתראות". 
זקוף כתמיד ומחייך ... הלך ולא חזר.  הוא מצא את מותו ,לא בדרכים .
 הלך לגוב האריות בבדידות וביחידות. נפל בפרוץ מלחמת הקוממיות,הקרבן הראשון של בני הגבעה במלחמה זו  והברית בין מתנחלי הגבעה הזו לבין בני יסוד-המעלה נחתמה בדם אחד מבניה היפים והמקסימים".  (מאת אליעזר רגב)
ומתוך עיתון "דבר" : "דבר הרצחו של טייטלבאום פשט מהר בכל הארץ ואבל כבד ירד על רבים.... הבוקר ב 9.00 יועבר ליסוד-המעלה שם הניח אשה ושתי בנות.
 עם הרצחו אבד ליישוב איש אשר שירת שרות נכבד בקשירת קשרים עם העם הערבי . מדן ועד באר-שבע נקרא לא פעם להשלים בעניני יחסי שכנות בין יהודים לערבים. 
"אבו אישמעין" קראוהו הערבים בחיבה והערצה. לא זכה לתת מכשרונו ומסגולותיו למדינה ובשליחות חשובה נרצח ע"י פורעים מבני ערב.


http://www.izkor.gov.il/HalalView.aspx?id=90970

                           ישראל טיליטיצקי ז"ל   

       "בן בנימין וחיה טיליטיצקי , נולד במושבה יסוד-המעלה. בסיום לימודיו בבית הספר העממי למד בבית הספר החקלאי מקווה ישראל .
כבן נפח כפרי שספג מילדותו את ההכרה בערכם של כלי עבודת האכר התמחה במקצועות הטכניים שבמשק החקלאי ואמר להכניס לבית המלאכה של אביו את השכלולים החדשים. תוך כדי לימוד התקין מודל חדש של מחרשה והקדיש הרבה מרץ ומסירות בשעת יובל מקווה ישראל להכנת תערוכת הכלים החקלאיים ובניית הדוגמאות.  בשנות לימודיו התאמן ב"הגנה" משלב גדנ"ע ואילך.
מראשית מלחמת השחרור השתתף בהגנת הגליל העליון ובקרבות עם הכנופיות היה מטובי המקלענים ב"ברן" ומהמשתתפים בהתקפה על נבי יושע.
 בשעת הנסיגה נשאר לחיפוי,העביר את הברן מחלון לחלון וירה בלי הרף עד שחבריו עלו על האוטובוסים. כשנשאר יחידי, הטיל את עצמו מהמצודה והתגלגל עם ה"ברן" במורד ההר וכך ניצל אך נפגע בברכו. לא קיבל את הטיפול הדרוש ובגלל צליעתו לא יכול היה לצאת לפעולות, אך כשבאה התקפה על משמר-הירדן לא נתנו ליבו להשאר בבית.
דרש לשתף אותו בהגנת המקום באמרו שלחפות יוכל גם בצליעה. שם נתרסק מפגיעת פגז ביום 5/6/48 .

http://www.izkor.gov.il/HalalView.aspx?id=23673 

                                              יוסף ברש ז"ל 

"נולד ביסוד-המעלה  ה' באייר תרפ"ג , מצד האם היה נין לר' פישל סלומון מייסד יסוד-המעלה , מילדותו נכרו בו סימני כשרון לספרות....וכשגדל יעצוהו לעסוק בהוראה אלא שהוא דבק באדמת הגליל ושאף להיות עובד-אדמה. בהתבגרו נשלח לעבוד בבית הספר המחוזי בגבעת-השלושה אבל מיד חזר הביתה כי ידע שדרוש הוא להוריו במשק. בשובו טיפל גם בנשק המגן הבלתי חוקי .

 בימי החיפושים בכפר-גלעדי השתתף בהגנה יחד עם צבי אשכנזי וחבריהם ונפצע. בראשית הקרבות בארץ השתתף בהגנת נאות מרדכי, בהעברת הילדים מרמות נפתלי ובסחיבת הפצועים ממלכיה דרך ההרים ,מהלך 8 ק"מ.
עשרה לילות פעל בבונקר ברמות נפתלי תחת מטר אש בלתי פוסק  ואז יצא להבטחת הדרך לצפת.  ב 29 למאי כשהסורים עברו את הירדן לחם ליד מנסורה כרגם מומחה ותחת מטר כדורים רץ להביא מכונת יריה. לאחר שהאוייב נהדף עבר לעזרתן של סג'רה ולוביה ומשם עבר למשמר-הירדן.
באחד הקרבות שבהם השתתף נשא על גבו את אחד הפצועים כדי להצילו ממות . בימי ההפוגה פעל במשלטו וכשהסורים התקיפו את המקום  (9 ליולי) השתתף בהדיפתם.
 ב 10 ליולי 1948 כשאותו משלט הותקף ע"י כח משוריין של האוייב והשריונים התרבו ,הוצע לאנשים לעזוב את המקום אך הוא סרב ולחם עד הסוף.


           http://www.izkor.gov.il/HalalView.aspx?id=92848

בהגנה על המולדת איבדה המושבה ממיטב בניה :

יהודה איבי  ז"ל
http://www.izkor.gov.il/HalalView.aspx?id=93902 

יואב וספי ז"ל 
http://www.izkor.gov.il/HalalView.aspx?id=94419


ארנון וספי ז"ל 
http://www.izkor.gov.il/HalalView.aspx?id=510465


ניר מזרחי ז"ל
http://www.izkor.gov.il/HalalView.aspx?id=510880


אורי מעוז ז"ל 
http://www.izkor.gov.il/HalalView.aspx?id=511855 

 איתן שמיר ז"ל http://www.izkor.gov.il/HalalView.aspx?id=800723

דוד זמירלי  ז"ל 
http://www.izkor.gov.il/HalalView.aspx?id=800835 
לקרוא ולבכות
http://www.nrg.co.il/online/54/ART2/330/449.htmlhttp://www.nrg.co.il/online/54/ART2/330/449.html