המושבה תחת אש צולבת
ביום ג', א' סיון תש"ח בשעה 7 בערב,חצי שעה לפני שקיעת החמה החלה הפגזה כבדה על יסוד-המעלה,מצד צפון מערב-מכיוון מלכיה ע"י תותחים גדולים.
הפגזים כוונו הפעם ליסוד-המעלה ופגעו בבתים אחדים,בבית הספר ובמגדל המים.
האנשים שאינם נושאים נשק,נשים וילדים ירדו למרתפים. כמעט בכל בית מן הבתים הראשונים קיים מרתף כזה. מרתפים אלו שמשו מקלטים טובים,הודות להם לא היו לנו אבידות.
ההפגזה נמשכה תמיד כשעה וחצי,התחילה מחצית השעה לפני השקיעה ונמשכה עד כשעה לאחריה.
למחרת חודשה התקפת התותחים מאותו המקום. בשעת השקיעה שוררים תנאים ראייה טובים ממלכיה למושבה ומגדל המים שמש להם מטרה.
שלושה פגזים שלא פעלו
כ 20 יום הייתה המושבה נתונה להפגזות של התותחים ממלכיה ונבי-יושע מצד מערב ומעמדות הלגיון שמעבר הירדן מזרחה.
כל החיים ירדו למרתפים,לאחר שפגז פגע בבית הכנסת והרסו,הורידו את ספרי התורה למרתף של חכם שלמה מזרחי ז"ל,במרתף זה התגוררו עוד 17 איש ואישה.
את הילדים העבירו לפני כן לחיפה והנה נפל פגז במשקל של 50 ק"ג אל המרתף של מר מזרחי. מכח ההדף חדר הפגז בעומק של 3 מטרים לתוך האדמה שליד המרתף, למזלם של האנשים לא פעל פגז זה. המומחים שפרקוהו אמרו שאילו היה פועל היה הורס את המרתף וכל אשר בו מבלי להשאיר זכר.
עוד שני פגזים כאלו נפלו בשטחים אחרים של המושבה וגם הם לא פעלו.
האנשים ישבו במרתף 24 שעות ביממה פרט לאלה שבעמדות ואלה שהיו יוצאים להאכיל את החי במשק.
הסורים חוצים שוב את הירדן מערבה
ביום ה',נתקבלה ידיעה מחולתה שבתצפית הבחינו בטנקים סורים שעוברים את מעברות הירדן אשר על יד בנות-יעקב , במקום זה רחב הירדן ומימיו רדודים.
יש לציין שעל אף האזהרות שנשלחו ע"י בני המושבה למפקדה הזמנית שפעלה אז באיזור ,להעמיד משמרות חזקים על מעבר זה של הירדן לא נשמע קולם והתוצאה הייתה מעציבה מאוד. זה הביא את הצבא הסורי בשלישית לכבוש את משמר-הירדן. המשמר על מעבר זה היה קיים רק בלילות,הסורים הרגישו מייד בכך וכוונו את המעבר ליום,לעיני השמש,
שעה שאיש לא הפריע להם בכך.
מיד לאחר שהצבא הסורי פלש בשלישית לעבר הירדן מערבה,העמיד סוללת תותחים מן הצד המזרחי של הירדן, ע"י מוצא הירדן מן המי-מרום (החולה),מול פרדס חורי ומשם פתחו באש על יסוד-המעלה.
מן הצד השני,מן המערב,פתחו אנשי קאוקג'י באש תותחים ממלכיה. גם אוירוני האויב לא טמנו ידם בצלחת והפציצו את המושבה ואת חולתה כאחד.
החיים במושבה נשתתקו וכולם עברו למחילות עפר ולמרתפים והבחורים לעמדות. מצדנו גויסו 2 תותחים אשר העמידו אותם מול תותחי האויב ופתחו עליהם באש,זה הגביר את חמת האויב כי השתדלו לגלות את מקום תותחינו,בשל כך פתחו בהפגזה חזקה של תותחים מכל העברים. נוסף על התותחים נעזרו באוירונים שפעולתם היתה בעיקר הפעלת מכונות יריה מגבוה באופן שקשה היה אפילו להציץ ולראות מה נעשה מחוץ למקלט המרתף. כ 20 ראש בקר ובהמות עבודה שהיו עזובים וחופשים לנפשם נפגעו ומתו.
כמה מבחורינו שהיו במחנה פילון עמדו במשלט מזרחה לירדה,לצד משמר הירדן ואף הם נתקפו באש צולבת מצד משמר הירדן שהייתה בידי הסורים ומצד ירדה שגם היא נפלה אח"כ לידי הסורים.
האוירונים הנמיכו טוס במידה כזאת שבחורינו פתחו עליהם באש רובים ומקלעים,התקפה זו קשתה על בחורינו והחמירה משעה לשעה. בקרב זה ובמשלט זה נפלו 7 בחורים: 1 מחולתה,1 מראש פינה והיתר מהסביבה הקרובה,בקרב זה נפצע דוד גולדנר,נכדו של גולדנר והיה הכרח לקטע את ידו השמאלית.
לאחר שנוכחו לדעת כי ההתקפות וההפגזות על יסוד-המעלה וסביבתה לא ישקטו עד אשר לא ישמידו את עמדת התותחים במלכיה ,רכזו אנשי הפלמ"ח עוד הפעם מתקפה לילית חזקה על מלכיה וכבשוה.
בהתקפה זו שימשו בני יסוד-המעלה מעבירי מזון ומים ללוחמים.ערב ערב היו נוסעים בטנדר עד למרגלות הרי נפתלי משם היו סוחבים על הכתפים את הג'ריקנים ואת המזון עד לרמות נפתלי.
לאחר כיבוש מלכיה התברר שהערבים ברחו ממצודת נבי יושע ,עם כיבוש זה השתרר שקט יחסי בסביבה.
מתוך הספר "נחשוני-החולה" יובל 75 של המושבה מאת א.מ. חריזמן כונס ע"י גרינקר יהודה הוצא ע"י המועצה המקומית והאגודה החקלאית. נרשם ע"י יהודה גרינקר מפי בני המושבה ובחלקו הגדול מפי ש.ברש .
ביום ג', א' סיון תש"ח בשעה 7 בערב,חצי שעה לפני שקיעת החמה החלה הפגזה כבדה על יסוד-המעלה,מצד צפון מערב-מכיוון מלכיה ע"י תותחים גדולים.
הפגזים כוונו הפעם ליסוד-המעלה ופגעו בבתים אחדים,בבית הספר ובמגדל המים.
האנשים שאינם נושאים נשק,נשים וילדים ירדו למרתפים. כמעט בכל בית מן הבתים הראשונים קיים מרתף כזה. מרתפים אלו שמשו מקלטים טובים,הודות להם לא היו לנו אבידות.
ההפגזה נמשכה תמיד כשעה וחצי,התחילה מחצית השעה לפני השקיעה ונמשכה עד כשעה לאחריה.
למחרת חודשה התקפת התותחים מאותו המקום. בשעת השקיעה שוררים תנאים ראייה טובים ממלכיה למושבה ומגדל המים שמש להם מטרה.
שלושה פגזים שלא פעלו
כ 20 יום הייתה המושבה נתונה להפגזות של התותחים ממלכיה ונבי-יושע מצד מערב ומעמדות הלגיון שמעבר הירדן מזרחה.
כל החיים ירדו למרתפים,לאחר שפגז פגע בבית הכנסת והרסו,הורידו את ספרי התורה למרתף של חכם שלמה מזרחי ז"ל,במרתף זה התגוררו עוד 17 איש ואישה.
את הילדים העבירו לפני כן לחיפה והנה נפל פגז במשקל של 50 ק"ג אל המרתף של מר מזרחי. מכח ההדף חדר הפגז בעומק של 3 מטרים לתוך האדמה שליד המרתף, למזלם של האנשים לא פעל פגז זה. המומחים שפרקוהו אמרו שאילו היה פועל היה הורס את המרתף וכל אשר בו מבלי להשאיר זכר.
עוד שני פגזים כאלו נפלו בשטחים אחרים של המושבה וגם הם לא פעלו.
האנשים ישבו במרתף 24 שעות ביממה פרט לאלה שבעמדות ואלה שהיו יוצאים להאכיל את החי במשק.
הסורים חוצים שוב את הירדן מערבה
ביום ה',נתקבלה ידיעה מחולתה שבתצפית הבחינו בטנקים סורים שעוברים את מעברות הירדן אשר על יד בנות-יעקב , במקום זה רחב הירדן ומימיו רדודים.
יש לציין שעל אף האזהרות שנשלחו ע"י בני המושבה למפקדה הזמנית שפעלה אז באיזור ,להעמיד משמרות חזקים על מעבר זה של הירדן לא נשמע קולם והתוצאה הייתה מעציבה מאוד. זה הביא את הצבא הסורי בשלישית לכבוש את משמר-הירדן. המשמר על מעבר זה היה קיים רק בלילות,הסורים הרגישו מייד בכך וכוונו את המעבר ליום,לעיני השמש,
שעה שאיש לא הפריע להם בכך.
מיד לאחר שהצבא הסורי פלש בשלישית לעבר הירדן מערבה,העמיד סוללת תותחים מן הצד המזרחי של הירדן, ע"י מוצא הירדן מן המי-מרום (החולה),מול פרדס חורי ומשם פתחו באש על יסוד-המעלה.
מן הצד השני,מן המערב,פתחו אנשי קאוקג'י באש תותחים ממלכיה. גם אוירוני האויב לא טמנו ידם בצלחת והפציצו את המושבה ואת חולתה כאחד.
החיים במושבה נשתתקו וכולם עברו למחילות עפר ולמרתפים והבחורים לעמדות. מצדנו גויסו 2 תותחים אשר העמידו אותם מול תותחי האויב ופתחו עליהם באש,זה הגביר את חמת האויב כי השתדלו לגלות את מקום תותחינו,בשל כך פתחו בהפגזה חזקה של תותחים מכל העברים. נוסף על התותחים נעזרו באוירונים שפעולתם היתה בעיקר הפעלת מכונות יריה מגבוה באופן שקשה היה אפילו להציץ ולראות מה נעשה מחוץ למקלט המרתף. כ 20 ראש בקר ובהמות עבודה שהיו עזובים וחופשים לנפשם נפגעו ומתו.
כמה מבחורינו שהיו במחנה פילון עמדו במשלט מזרחה לירדה,לצד משמר הירדן ואף הם נתקפו באש צולבת מצד משמר הירדן שהייתה בידי הסורים ומצד ירדה שגם היא נפלה אח"כ לידי הסורים.
האוירונים הנמיכו טוס במידה כזאת שבחורינו פתחו עליהם באש רובים ומקלעים,התקפה זו קשתה על בחורינו והחמירה משעה לשעה. בקרב זה ובמשלט זה נפלו 7 בחורים: 1 מחולתה,1 מראש פינה והיתר מהסביבה הקרובה,בקרב זה נפצע דוד גולדנר,נכדו של גולדנר והיה הכרח לקטע את ידו השמאלית.
לאחר שנוכחו לדעת כי ההתקפות וההפגזות על יסוד-המעלה וסביבתה לא ישקטו עד אשר לא ישמידו את עמדת התותחים במלכיה ,רכזו אנשי הפלמ"ח עוד הפעם מתקפה לילית חזקה על מלכיה וכבשוה.
בהתקפה זו שימשו בני יסוד-המעלה מעבירי מזון ומים ללוחמים.ערב ערב היו נוסעים בטנדר עד למרגלות הרי נפתלי משם היו סוחבים על הכתפים את הג'ריקנים ואת המזון עד לרמות נפתלי.
לאחר כיבוש מלכיה התברר שהערבים ברחו ממצודת נבי יושע ,עם כיבוש זה השתרר שקט יחסי בסביבה.
מתוך הספר "נחשוני-החולה" יובל 75 של המושבה מאת א.מ. חריזמן כונס ע"י גרינקר יהודה הוצא ע"י המועצה המקומית והאגודה החקלאית. נרשם ע"י יהודה גרינקר מפי בני המושבה ובחלקו הגדול מפי ש.ברש .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה